מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שקר
|
| הגייה* |
sheker
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
שׁ־ק־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ שְׁקָרִים; שֶׁקֶר־, ר׳ שִׁקְרֵי־, הפסק; שָׁקֶר
|
- משמעות המוצגת כנכונה, אף שהיא איננה כך. ההיפך מן האמת.
- ”לֹא תִּרְצָח; לֹא תִּנְאָף; לֹא תִּגְנֹב; לֹא־תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.“ (שמות כ, פסוק יב)
- ”מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל־תַּהֲרֹג כִּי לֹא־אַצְדִּיק רָשָׁע.“ (שמות כג, פסוק ז)
- ”תּוֹעֲבַת יהוה שִׂפְתֵי־שָׁקֶר; וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנוֹ.“ (משלי יב, פסוק כב)
- ”ובְחרתם בחיים, בני! בחיי אמת, בחיי עולם הבא, ולא במַדוּחי השקר שבעולם הזה“ (הסער מתחולל, מאת ש' בן-ציון, בפרויקט בן יהודה)
- ישנם שלושה סוגי שקרים: שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה
- מסר המועבר ביודעין לאדם אחר מתוך כוונה לטפח בו אמונות-שווא או מסקנות-שווא, בלי שניתנה לו הודעה מראש על כוונה זו.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
|
 ציטוטים בוויקיציטוט: שקר |
- אמר דבר שאינו נכון ביודעין, סילף את האמת.
- ”וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם־תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי“ (בראשית כא, פסוק כג)
מילים נרדפות[עריכה]
- אנגלית: lie
- ערבית: كذب
- (זהה למשמעות לעיל) אמר דבר שאינו נכון ביודעין, סילף את האמת.
- ”לֹא תִּגְנֹבוּ; וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ“ (ויקרא י"ט, פסוק י"א)
- ”וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם: כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם“ (שמואל א׳ ט"ו, פסוק כ"ט)
מילים נרדפות[עריכה]
- אנגלית: lie
- ערבית: كذب
קישורים חיצוניים[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
|
| מין |
|
| שורש |
ש־ר־ש
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- לשון חז"ל מי שאינו דובר אמת
מילים נרדפות[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
שיקר
|
| שורש וגזרה |
שֹ־ק־ר
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- לשון המקרא בנסמך לעין: הביט ושיחק בעיניו.
- ” יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה“ (ישעיהו ג, פסוק טז)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
פרשנים מפרשים[עריכה]
- רש"י א. לשון הבטה. ב. צובעות עיניהן בסיקרא ובכחול.
- אבן עזרא: המסתכלות הרבה, ובדבר רז"ל סקרנית:
- רד"ק: כלומר רומזות להם עיניהן שילכו אחריהן לבית, ותרגום עין שזפתו עינא דשקרתיה, (ורז"ל פירשו שהיו הולכות עקב בצד גודל).
- מצודות: ענינו הבטת קריצה ורמיזה כי "עין שזפתו" (איוב כ) תרגומו "עינא דסקרתא".
ערך בוויקיפדיה: אמת ושקר
ציטוטים בוויקיציטוט: שקר