מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שקר
|
הגייה* |
sheker
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
שׁ־ק־ר
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
ר׳ שְׁקָרִים, שִׁקְרֵי־
|
- דבר המוצג כנכון על־אף שידוע לדובר כי אינו כזה.
- ”לֹא תִּרְצָח; לֹא תִּנְאָף; לֹא תִּגְנֹב; לֹא־תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.“ (שמות כ, פסוק יב)
- ”מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק, וְנָקִי וְצַדִּיק אַל־תַּהֲרֹג; כִּי לֹא־אַצְדִּיק רָשָׁע.“ (שמות כג, פסוק ז)
- ”תּוֹעֲבַת יהוה שִׂפְתֵי־שָׁקֶר; וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנוֹ.“ (משלי יב, פסוק כב)
- ”ובְחרתם בחיים, בני! בחיי אמת, בחיי עולם הבא, ולא במַדוּחי השקר שבעולם הזה“ (הסער מתחולל, מאת ש' בן-ציון, בפרויקט בן יהודה)
- ישנם שלושה סוגי שקרים: שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה
- מסר המועבר ביודעין לאדם אחר מתוך כוונה לטפח בו אמונות-שווא או מסקנות-שווא, בלי שניתנה לו הודעה מראש על כוונה זו.
- मिथ्या (תעתיק: mithyā)
- असत्य (תעתיק: asatya)
- 虚言 (תעתיק: kyogen)
- असत्य (תעתיק: asatya)
- י
|
ציטוטים בוויקיציטוט: שקר |
- אמר דבר שאינו נכון ביודעין, סילף את האמת.
- ”וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם־תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי“ (בראשית כא, פסוק כג)
- (זהה למשמעות לעיל) אמר דבר שאינו נכון ביודעין, סילף את האמת.
- ”לֹא תִּגְנֹבוּ; וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ“ (ויקרא י"ט, פסוק י"א)
- ”וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם: כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם“ (שמואל א׳ ט"ו, פסוק כ"ט)
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
|
חלק דיבר |
|
מין |
|
שורש |
שׁ־ק־ר
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- לשון חז"ל מי שאינו דובר אמת
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
שיקר
|
שורש וגזרה |
שֹ־ק־ר
|
בניין |
פִּעֵל
|
- לשון המקרא בנסמך לעין: הביט ושיחק בעיניו.
- ” יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה“ (ישעיהו ג, פסוק טז)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
- רש"י: א. לשון הבטה. ב. צובעות עיניהן בסיקרא ובכחול.
- אבן עזרא: המסתכלות הרבה, ובדבר רז"ל סקרנית.
- רד"ק: כלומר רומזות להם עיניהן שילכו אחריהן לבית, ותרגום עין שזפתו עינא דשקרתיה, (ורז"ל פירשו שהיו הולכות עקב בצד גודל).
- מצודות: ענינו הבטת קריצה ורמיזה כי "עין שזפתו" (איוב כ ט) תרגומו "עינא דסקרתא".