לדלג לתוכן

שקר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שֶׁקֶר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שקר
הגייה* sheker
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ק־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְׁקָרִים, שִׁקְרֵי־
  1. דבר המוצג כנכון על־אף שידוע לדובר כי אינו כזה.
    • ”לֹא תִּרְצָח; לֹא תִּנְאָף; לֹא תִּגְנֹב; לֹא־תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.“ (שמות כ, פסוק יב)
    • ”מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק, וְנָקִי וְצַדִּיק אַל־תַּהֲרֹג; כִּי לֹא־אַצְדִּיק רָשָׁע.“ (שמות כג, פסוק ז)
    • ”תּוֹעֲבַת יהוה שִׂפְתֵי־שָׁקֶר; וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנוֹ.“ (משלי יב, פסוק כב)
    • ”ובְחרתם בחיים, בני! בחיי אמת, בחיי עולם הבא, ולא במַדוּחי השקר שבעולם הזה“ (הסער מתחולל, מאת ש' בן-ציון, בפרויקט בן יהודה)
    • ישנם שלושה סוגי שקרים: שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה
  2. מסר המועבר ביודעין לאדם אחר מתוך כוונה לטפח בו אמונות-שווא או מסקנות-שווא, בלי שניתנה לו הודעה מראש על כוונה זו.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
मिथ्या‏‏‏‏ (תעתיק: mithyā)
असत्य‏‏‏‏ (תעתיק: asatya)
虚言‏‏‏‏ (תעתיק: kyogen)
असत्य‏‏‏‏ (תעתיק: asatya)
  • ספרדית: mentira‏‏‏‏
  • ערבית: كذبة‏‏‏‏ (תעתיק: כִדְ'בָה)
  • פולנית: kłamstwo‏‏‏‏
  • פורטוגלית: mentira‏‏‏‏
  • פרסית: دروغ‏‏‏‏ (תעתיק: דֻרוּע')
  • צ'כית: lež‏‏‏‏
  • צרפתית: mensonge‏, fausseté‏‏‏‏
  • קוריאנית: 거짓말‏‏‏‏ (תעתיק: geojinmal)
  • רומנית: minciună‏‏‏‏
  • רוסית: ложь‏‏‏‏ (תעתיק: ložʹ)
  • שוודית: lögn‏‏‏‏
י

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אמת ושקר
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: שקר

שָׁקַר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שקר
שורש וגזרה שׁ־ק־ר, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. אמר דבר שאינו נכון ביודעין, סילף את האמת.
    • ”וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם־תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי“ (בראשית כא, פסוק כג)


מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: lie‏‏‏‏
  • ספרדית: mentir‏‏‏‏
  • ערבית: كذب‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

שִׁקֵּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיקר
שורש וגזרה שׁ־ק־ר, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל


  1. (זהה למשמעות לעיל) אמר דבר שאינו נכון ביודעין, סילף את האמת.
    • ”לֹא תִּגְנֹבוּ; וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ“ (ויקרא י"ט, פסוק י"א)
    • ”וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם: כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם“ (שמואל א׳ ט"ו, פסוק כ"ט)

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]

שַׁקָּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש שׁ־ק־ר
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון חז"ל מי שאינו דובר אמת

גיזרון

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

שִֹקֵּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיקר
שורש וגזרה שֹ־ק־ר
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא בנסמך לעין: הביט ושיחק בעיניו.
    • ” יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה“ (ישעיהו ג, פסוק טז)

גיזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא.

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • רש"י: א. לשון הבטה. ב. צובעות עיניהן בסיקרא ובכחול.
  • אבן עזרא: המסתכלות הרבה, ובדבר רז"ל סקרנית.
  • רד"ק: כלומר רומזות להם עיניהן שילכו אחריהן לבית, ותרגום עין שזפתו עינא דשקרתיה, (ורז"ל פירשו שהיו הולכות עקב בצד גודל).
  • מצודות: ענינו הבטת קריצה ורמיזה כי "עין שזפתו" (איוב כ ט) תרגומו "עינא דסקרתא".

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]