שזף

שָׁזַף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ש־ז־ף
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא בעיקר בצירוף לעין. ראה (ובעיקר לא נסתר) שדבר אחר היה גלוי וחשוף אליו.

   • ”נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה“ (איוב כח, פסוק ז)
   • ”עַיִן שְׁזָפַתּוּ וְלֹא תוֹסִיף וְלֹא עוֹד תְּשׁוּרֶנּוּ מְקוֹמוֹ“ (איוב כ, פסוק ט)
   • ”אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ“ (שיר השירים א, פסוק ו)

גיזרון

• המילה מופיעה 3 פעמים במקרא.

נגזרות

• שָׁזוּף

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

שִׁזֵּף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שיזף
שורש וגזרה	ש־ר־ש
בניין	פִּעֵל

1. עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): פלט קרניים אולטרה סגולות על גוף וגרם להשחמתו.

גיזרון

• על פי הפועל המקראי שָׁזַף ובהקשר של שזיפת השמש וההשחרה. ”אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ“ (שיר השירים א, פסוק ו)

נגזרות

• שיזוף

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• שזיף

שֹׁזֶף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שוזף
הגייה*	shozef
חלק דיבר
מין	זכר
שורש	ש־ז־ף
דרך תצורה
נטיות

1. עברית חדשה [ספרותי]

   • "כְּאָז בַּיַלְדוּת הַנּוֹהֶרֶת/ רַק לָךְ נֶאֱמֶנֶת תָּמִיד/ אָבוֹא אֶת לֶחְיִי הַחִוֶּרֶת/ אֶל שֹׁזֶף לֶחְיֵךְ לְהַצְמִיד" ("אֲנִי מֵעוֹדִי הֲפַכְפֶּכֶת"/ רחל המשוררת)

ניגודים

• חוורון

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• סומק