”ואמר שמואל: אין לך תקופת ניסן שנופלת בצדק שאינה משברת את האילנות, ואין לך תקופת טבת שנופלת בצדק שאינה מייבשת את הזרעים, והוא דאיתליד לבנה או בלבנה או בצדק.“ (בבלי, מסכת עירובין – דף נו, עמוד א)
”וְיֵשׁ מַזָּל שֶׁגּוֹמֵר הִלּוּכוֹ לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהוּא צֶדֶק. וְיֵשׁ מַזָּל שֶׁהוּא גוֹמֵר הִלּוּכוֹ לִשְׁלשִׁים שָׁנָה, וְהוּא שַׁבְּתָי.“ (בראשית רבה, פרשה י, סימן ד).
"כל הכוכבים משרתים לשבעה ככבים של שעות, ואלה שמותן, חמה, נוגה, ככב, לבנה, שבתאי, צדק, מאדים" (פרקי דרבי אליעזר (היגר), "חורב", פרק ה)
אפיפניוס, שנולד להורים יהודים באזור בית גוברין בתחילת המאה ה־4 לספירה, כתב שהפרושים קראו לכוכב זה χωχὲβ βάαλ – "כוכב בַּעַל" על שם האל הכנעני בַּעַל, שהיה מקביל לזאוס ויופיטר.[1][2]