לדלג לתוכן

הבל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: הָבַל.

הֶבֶל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאהבל
הגייה*hevel
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשה־ב־ל
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיותר׳ הֲבָלִים; הֲבֵל־, ר׳ הֲבְלֵי־; הפסק: הָבֶל
  1. לשון המקרא דבר שאין בו ממש, חסר משמעות.
    • ”כִּי הַתְּרָפִים – דִּבְּרוּ אָוֶן, וְהַקּוֹסְמִים – חָזוּ שֶׁקֶר וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ, הֶבֶל יְנַחֵמוּן.“ (זכריה י, פסוק ב)
    • הֲבֵל הֲבָלִים, אָמַר קֹהֶלֶת. הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.“ (קהלת א, פסוק ב)
  2. לשון חז"ל אויר חם, אדים, חומר גזי המתנדף בחלל. בהשאלה: חוֹם.
  3. לשון המקרא אחד מבניהם של אדם וחוה, אשר נרצח על־ידי אחיו קין.
    • ”וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת־אָחִיו – אֶת־הָבֶל. וַיְהִי־הֶבֶל רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה.“ (בראשית ד, פסוק ב)
    • וְהֶבֶל הֵבִיא גַם־הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן, וַיִּשַׁע יהוה אֶל־הֶבֶל וְאֶל־מִנְחָתוֹ.“ (בראשית ד, פסוק ד)

גיזרון

[עריכה]
  1. מן המקרא. בפרט במגילת קהלת, שם המילה שכיחה מאוד
  2. נפוצה בלשון חז"ל (ובארמית הבלא) וייתכן שהיא שאולה מהמשמעות לעיל. וכן כותב הרד"ק בספר שורשיו, שהבל הוא דבר שאיננו עומד לבדו, שולי, אינו כלום. כך גם האדים החמים הנפלטים מכלים או מהפה ("הבל תינוקות של בית רבן" – שבת קי"ט, ב'), מתכלה במהירות ואינו עומד זמן רב, מתבטל.

עניין השורש הבל (هبل) בערבית הוא אובדן, חסר או לקיחה (השווה בפרט משמעות 1), ובין היתר אובדן בנים – שכול (ר' משמעות 3), וכן העדר החכמה – טיפשות.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

1

תרגום

[עריכה]