הבל
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: הָבַל.
הֶבֶל[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הבל |
| הגייה* | hevel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ה־ב־ל |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ הֲבָלִים; הֲבֵל־, ר׳ הֲבְלֵי־; הפסק: הָבֶל |
- לשון המקרא דבר שולי, חסר משמעות.
- לשון חז"ל אויר חם, אדים, חומר גזי המתנדף בחלל. בהשאלה: חוֹם.
- ”מים חמין, כל זמן שמעלין הבל, אין בהן משום גלוי“ (תוספתא, מסכת תרומות – פרק ז, הלכה טז)
- ”חמין, כל זמן שמעלין הבל, הרי אלו מותרים“ (ירושלמי, מסכת תרומות – דף מג, עמוד א)
- ”כל שטובל בצונן בימות הגשמים, ואין בשרו מעלה הבל“ (תוספתא, מסכת יבמות – פרק י, הלכה ה)
- ”אין טומנין בדבר המוסיף הבל, ואפילו מבעוד יום“ (בבלי, מסכת שבת – דף לד, עמוד ב)
- ”מים חמין, כל זמן שמעלין הבל, אין בהן משום גלוי“ (תוספתא, מסכת תרומות – פרק ז, הלכה טז)
- לשון המקרא אחד מבניהם של אדם וחוה, אשר נרצח על־ידי אחיו קין.
גיזרון[עריכה]
- מן המקרא. בפרט במגילת קהלת, שם המילה שכיחה מאוד
- נפוצה בלשון חז"ל (ובארמית הבלא) וייתכן שהיא שאולה מהמשמעות לעיל.
- בערבית הֻבַּל (هُبَل) היה אליל שבטם של בני קורייש מן התקופה הקדם-מוסלמית, מצוי גם בכתובות נבטיות . פסלו מצוי עדיין בסמוך לכעבה שבמכה.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
1