הבל
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הֶבֶל[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הבל |
| הגייה* | hevel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ה־ב־ל |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ הֲבָלִים; הֲבֵל־, ר׳ הֲבְלֵי־; הפסק: הָבֶל |
- אחד מבניהם של אדם וחוה, אשר נרצח על־ידי אחיו קין.
- ”וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת-אָחִיו אֶת-הָבֶל וַיְהִי-הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה“ (בראשית ד, פסוק ב)
- ”וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יהוה אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ“ (בראשית ד, פסוק ד)
- ”וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו [נֵלְכָה הַשָּׂדֶה] וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ“ (בראשית ד, פסוק ח)
- לשון המקרא דבר שולי, חסר משמעות או תועלת.
- ”כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ הֶבֶל יְנַחֵמוּן עַל כֵּן נָסְעוּ כְמוֹ צֹאן יַעֲנוּ כִּי אֵין רֹעֶה.“ (זכריה י, פסוק ב)
- ”הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.“ (קהלת א, פסוק ב)
- ”כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ גַּם זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה.“ (קהלת ב, פסוק כא)
- לשון חז"ל אויר חם. אדים. חומר גזי המתנדף בחלל. בהשאלה: חוֹם.
- ”מים חמין, כל זמן שמעלין הבל, אין בהן משום גלוי“ (תוספתא, מסכת תרומות – פרק ז, הלכה טז)
- ”חמין, כל זמן שמעלין הבל, הרי אלו מותרים“ (ירושלמי, מסכת תרומות – דף מג, עמוד א)
- ”כל שטובל בצונן בימות הגשמים, ואין בשרו מעלה הבל“ (תוספתא, מסכת יבמות – פרק י, הלכה ה)
- ”אין טומנין בדבר המוסיף הבל, ואפילו מבעוד יום“ (בבלי, מסכת שבת – דף לד, עמוד ב)
- ”מים חמין, כל זמן שמעלין הבל, אין בהן משום גלוי“ (תוספתא, מסכת תרומות – פרק ז, הלכה טז)
גיזרון[עריכה]
1. מן המקרא. בפרט במגילת קהלת, שם המילה שכיחה מאוד במשמעות 2. משמעות 3, נפוצה בלשון חז"ל (ובארמית הבלא) וייתכן שהיא שאולה ממשמעות 2.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
1
