שמש

שֶׁמֶשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שמש
הגייה*	shemesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה בעיקר, גם זכר
שורש	שׁ־מ־שׁ
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ שְׁמָשׁוֹת; שֶׁמֶשׁ־, ר׳ שִׁמְשׁוֹת־; כ׳ שִׁמְשִׁי

1. המאור הגדול; הגוף המאיר פני הארץ בשעות היום.

   • ”...וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן.“ (יהושע י, פסוק יב)
   • ”עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים; שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ.“ (תהילים קד, פסוק יט)
   • ”אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ...“ (שיר השירים א, פסוק ו)
   • ”לִפְנֵיכֶם פְּרוּשִׂים אָפְקֵי-שָׁמַיִם/ וְעוֹלָה הַשֶּׁמֶשׁ בֹּקֶר אוֹר/ עֲרָבָה, דִּמְעוֹתַיִךְ מִי יִזְכֹּר?“ (הָאַוָּזִים, מאת לאה גולדברג)
   • מרחקה של השמש מכדור הארץ הוא 150 מיליון קילומטרים בקירוב.
   • השמש היא לבה של מערכת השמש שלנו.

2. בהשאלה: (בלשון נסתר, שְמָשׁוֹת) כוכב שבת המהוה מקור אור וחיות למערכת קבוּצהּ של כוכבי לכת, הדבקים בו וקשורים אליו מפאת מסתו, ושכינתם בקרבו.
3. בהשאלה: מִדָּה של עוצם תְּאוּרָה. (בין גופים מסיביים שמימיים בדרך כלל)

גיזרון

• "שמש" היא מלה שמית עתיקה שמציינת את השמש ואת אלוהות השמש. שם האלה נהגה בכנענית ואמורית עתיקות מתקופת הברונזה כמעט תמיד כ"שַׁמְשֻׁ" (או בהטיית שייכות "שַׁמְשִׁ"), בניגוד להגיית שם אל השמש הזכר האכדי שַׁמַשׁ (צורה זאת מופיעה פעם אחת בשם אמורי מאללחֿ). באללחֿ בתקופת הברונזה התיכונה החל תהליך שבו העיצור מ' איבד את קוליותו בעקבות העיצור שׁ' האטום, והפך לעיצור פּ', וכך בשמות אמוריים מאללחֿ מתועדות גם הצורה שמש וגם שפש; באוגרית בתקופת הברונזה המאוחרת מתועדת רק הצורה "שפש". אלה הם שני האתרים היחידים שבהם מתועדת במפורש צורה זאת. פולחן האלוהות "שמש" מוכר מאוד מהעולם הארמי, ואף בפיניקית מוכרת האלה "שמש".
• המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל: ארמית – ܫܡܫܐ (שִׁמְשָׁא), ערבית – شَمْس‎ (שַׁמְס), אכדית – šamšu, אוגריתית – שפש) 𐎌𐎔𐎌), טיגרית – šämš) ሸምሽ), פיניקית – 𐤔𐤌𐤔.
• במקרא, המלה "שמש" מופיעה לעתים בנקבה ולעיתים בזכר, ככל הנראה בשל היותה של האלה הכנענית שמש נקבה והאל המסופוטמי שַמַש זכר. בספרות התלמודית נמנעו מהשימוש במונח "שמש" (כמו גם "ירח", על שם האל הכנעני "ירח"), המתייחס לאלוהות הכנענית והמקראית, והעדיפו את המונח הנייטרלי "חמה". אפיפניוס, שנולד להורים יהודים באזור בית גוברין בתחילת המאה ה־4 לספירה, תיעד את שמות כוכבי מערכת השמש לפי הפרושים, וביניהם שני השמות המוכרים לשמש: ἡμὰ (hēma, כלומר "חמה") ו־σέμες (semes, כלומר שמש; אף שהמונח "שמש" לא מוכר בהקשרים אסטרולוגיים בעברית בתר־מקראיית).

צירופים

• אין חדש תחת השמש
• אות שמש
• בין השמשות
• ברור כשמש
• דוד שמש
• זכויות שמש
• כתם שמש
• מערכת השמש
• מכת שמש
• משקפי שמש
• עיט שמש
• שמש העמים
• שמש שקרנית
• שעון שמש
• שקעה שמשו

נגזרות

• שמשי
• שמשיה

מילים נרדפות

• המאור הגדול
• חמה
• חרס

תרגום

   תרגום

איטלקית: sole‏‏‏‏ אינדונזית: matahari‏‏‏‏ אירית: grian‏‏‏‏ אנגלית: sun‏‏‏‏ אספרנטו: suno‏‏‏‏ ארמנית: արև‏‏‏‏ (תעתיק: arew) גרוזינית: ‏მზე‏‏‏‏ (תעתיק: mze) גרמנית: Sonne‏‏‏‏ הודית: सूर्य‏‏‏‏ (תעתיק: sūrya) ख़्वुरशेद‏‏‏‏ (תעתיק: xvurśed) הולנדית: zon‏‏‏‏ הונגרית: Nap‏‏‏‏ וייטנמית: mặt trời‏‏‏‏ טגלית: araw‏‏‏‏ טורקית: güneş‏‏‏‏ יוונית: ήλιος‏‏‏‏ (תעתיק: ílios) יידיש: זון‏‏‏‏ יפנית: 日‏‏‏‏ (תעתיק: hi) 太陽‏‏‏‏ (תעתיק: taiyō) כורדית: xewer‏‏‏‏ לטינית: sol‏‏‏‏ מלאית: matahari‏‏‏‏ מלטית: xemx‏‏‏‏ נורווגית: sol‏‏‏‏ סווהילית: jua‏‏‏‏ סנסקירית: सूर्य‏‏‏‏ (תעתיק: sūrya) ספרדית: sol‏‏‏‏ ערבית: شمس‏‏‏‏ (תעתיק: שַׁמְס) פולנית: słońce‏‏‏‏ פורטוגלית: sol‏‏‏‏ פרסית: آفتاب‏‏‏‏ (תעתיק: אפתאב) خورشید‏‏‏‏ (תעתיק: ח'ורשיד) צ'כית: slunce‏‏‏‏ צרפתית: soleil‏‏‏‏ קוריאנית: 해‏‏‏‏ (תעתיק: hae) 태양‏‏‏‏ (תעתיק: taeyang) רומנית: soare‏‏‏‏ רוסית: солнце‏‏‏‏ (תעתיק: sólnce) שוודית: sol‏‏‏‏

ראו גם

• המאור הקטן; ירח
• שמשון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: השמש

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמש

שִׁמֵּשׁ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שימש
שורש וגזרה	שׁ־מ־שׁ, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. נעשה בו מעשה לתועלת, להשגת המבוקש.

   • כותנה, פשתן וצמר משמשים להכנת אריגים.

2. עסק, מילא תפקיד, החזיק במשרה.

   • יצחק גרינבוים שימש שר הפנים בממשלת ישראל הראשונה.
   • ”אָמְרוּ שִׁבְעָה בָּנִים הָיוּ לָהּ לְקִמְחִית וְכֻלָּם שִׁמְשׁוּ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה.“ (ויקרא רבה, פרשה אחרי מות, סימן כ)

3. שרת, נתן שרות.

   • ”אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ.“ (דניאל ז, פסוק י)
   • ”אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם:“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ג)

4. קיים יחסי מין.

   • ”אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: חָם וְכֶלֶב שִׁמְּשׁוּ בַּתֵּבָה, לְפִיכָךְ יָצָא חָם מְפֻחָם, וְכֶלֶב מְפֻרְסָם בְּתַשְׁמִישׁוֹ.“ (בראשית רבה, פרשה לו, סימן ז)

גיזרון

• מארמית: פעם אחת בארמית מקראית והרבה בלשון חז"ל.

צירופים

• משמש בקודש

נגזרות

• שֻמַּש (צורת הסביל)
  • משומש
• שימוש

תרגום

• אנגלית: utilized‏‏‏‏‏ (1), minister‏‏‏‏‏ (2), serve‏‏‏‏‏ (2, 3), copulate‏‏‏‏‏ (4)

ראו גם

• השמיש
• השמש
• השתמש
• שימוש
• שימושי
• תשמיש

שַׁמָּשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שמש
הגייה*	shamash
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־מ־שׁ
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ שַׁמָּשִים

חנוכייה עם שני נרות ושמש (3)

1. מי שמספק שרות לקהל; משרת.

   • ”וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד לִמְזֹג, קוֹפֵץ אֶת פִּיו וּמַחֲזִיר אֶת פָּנָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל חֲבוּרָתוֹ וְאוֹכֵל.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ז, משנה יג)

2. [מיושן] איש תחזוקה ומִנהלה בבית הכנסת, בבית ספר, או מקומות ממוסדים דומים.

   • לפי המנהג בירושלים שמש בית הכנסת היה עובר ברחובות השכונה ומעיר את היהודים לסליחות.

3. נר ייחודי בחנוכייה, בו נעזרים בכדי להדליק את הנרות הנדרשים להאיר באותו הערב, לכבוד החנוכה.

   • השמש בחנוכייה נדרש כדי שלא לעבור על איסור השימוש באורם של נרות החנוכה–מפאת קדושתם.

גיזרון

• מארמית: מן הפועל שימש לעיל.
• יתכן ממקור במצרית-תכונה בהגיית: שֶׁמסו šmsw בהוראת נאמן,משרת,עוקב.

מילים נרדפות

• אב בית (2)
• שליח ציבור (1)

תרגום

• אנגלית: custodian‏‏‏‏‏

ראו גם

• חנוכה
• חנוכייה
• תשמיש