שמש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שֶׁמֶשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שמש
הגייה* shemesh
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה בעיקר, גם זכר
שורש שׁ־מ־שׁ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְׁמָשׁוֹת; שֶׁמֶשׁ־, ר׳ שִׁמְשׁוֹת־; כ׳ שִׁמְשִׁי
השמש
Celestia sun.jpg
סימן סמל השמש
כוכבי לכת

כוכב חמה | נגה | כדור הארץ | מאדים | צדק | שבתאי | אורון | רהב

גופים : שונות

שמש | קרס | פלוטו | האומיה | מאקה-מאקה | אריס

סוגי גופים

כוכב | כוכב לכת | כוכב לכת ננסי | מטאורואיד | אסטרואיד | ירח | קנטאור | שביט | חגורת אסטרואידים | ענק גזי

  1. המאור הגדול, המאיר אל הארץ בשעות היום.
    • השמש היא לבה של מערכת השמש שלנו.
    • ”וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן“ (יהושע י, פסוק יב)
    • ”עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים; שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ“ (תהילים קד, פסוק יט)
    • ”אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ (שיר השירים א, פסוק ו)
    • ”לִפְנֵיכֶם פְּרוּשִׂים אָפְקֵי-שָׁמַיִם/ וְעוֹלָה הַשֶּׁמֶשׁ בֹּקֶר אוֹר/ עֲרָבָה, דִּמְעוֹתַיִךְ מִי יִזְכֹּר?“ (הָאַוָּזִים, מאת לאה גולדברג)
    • מרחקה של השמש מכדור הארץ הוא 150 מיליון קילומטרים בקירוב.
  2. (בלשון נסתר, שְמָשׁוֹת) כוכב שבת המהוה מקור אור וחיות למערכת קבוּצהּ של כוכבי לכת, הדבקים בו וקשורים אליו מפאת מסתו, ושכינתם בקרבו.
  3. מִדָּה של עוצם תְּאוּרָה. (בין גופים מסיביים שמימיים בדרך כלל)

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל: ארמית – ܫܡܫܐ (שִׁמְשָׁא), ערבית – شَمْس‎ (שַׁמְס), אכדית – šamšu, אוגריתית – špš) 𐎌𐎔𐎌), טיגרית – šämš) ሸምሽ), פיניקית – 𐤔𐤌𐤔.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: השמש
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמש


השורש שׁמשׁ

השורש שׁ־מ־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית שירות. עשייה למען, עשיית צרכיו של גבוה במעלה
גזרה
הופיע לראשונה בלשון לשון חז"ל

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ-מ-שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִשְׁמִישׁ מַשְׁמִישׁ יַשְׁמִישׁ הַשְׁמֵשׁ להַשְׁמִישׁ
הֻפְעַל הֻשְׁמַשׁ מֻשְׁמָשׁ יֻשְׁמַשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁמֵּשׁ מְשַׁמֵּשׁ יְשַׁמֵּשׁ שַׁמֵּשׁ לְשַׁמֵּשׁ
פֻּעַל -אין- מְשֻׁמָּשׁ -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּמֵּשׁ מִשְׁתַּמֵּשׁ יִשְׁתַּמֵּשׁ הִשְׁתַּמֵּשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ

הערה[עריכה]

  • כפועל נמצא רק בלשון חז"ל. במקרא מופיעה כמאתיים פעם המילה שֶׁמֶשׁ שכנראה משורש זה.

שִׁמֵּשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שימש
שורש וגזרה שׁ־מ־שׁ, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. נעשה בו מעשה לתועלת, להשגת המבוקש.
    • כותנה, פשתן וצמר משמשים להכנת אריגים.
  2. עסק, מילא תפקיד, החזיק במשרה.
    • יצחק גרינבוים שימש שר הפנים בממשלת ישראל הראשונה.
    • ”אָמְרוּ שִׁבְעָה בָּנִים הָיוּ לָהּ לְקִמְחִית וְכֻלָּם שִׁמְשׁוּ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה.“ (ויקרא רבה, פרשה אחרי מות, סימן כ)
  3. שרת, נתן שרות.
    • ”אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ.“ (דניאל ז, פסוק י)
    • ”אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם:“ (משנה, מסכת אבותפרק א, משנה ג)
  4. קיים יחסי מין.
    • ”אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: חָם וְכֶלֶב שִׁמְּשׁוּ בַּתֵּבָה, לְפִיכָךְ יָצָא חָם מְפֻחָם, וְכֶלֶב מְפֻרְסָם בְּתַשְׁמִישׁוֹ.“ (בראשית רבה, פרשה לו, סימן ז)

גיזרון[עריכה]

  • מארמית: פעם אחת בארמית מקראית והרבה בלשון חז"ל.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש שׁמשׁ

השורש שׁ־מ־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית שירות. עשייה למען, עשיית צרכיו של גבוה במעלה
גזרה
הופיע לראשונה בלשון לשון חז"ל

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ-מ-שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִשְׁמִישׁ מַשְׁמִישׁ יַשְׁמִישׁ הַשְׁמֵשׁ להַשְׁמִישׁ
הֻפְעַל הֻשְׁמַשׁ מֻשְׁמָשׁ יֻשְׁמַשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁמֵּשׁ מְשַׁמֵּשׁ יְשַׁמֵּשׁ שַׁמֵּשׁ לְשַׁמֵּשׁ
פֻּעַל -אין- מְשֻׁמָּשׁ -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּמֵּשׁ מִשְׁתַּמֵּשׁ יִשְׁתַּמֵּשׁ הִשְׁתַּמֵּשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ

הערה[עריכה]

  • כפועל נמצא רק בלשון חז"ל. במקרא מופיעה כמאתיים פעם המילה שֶׁמֶשׁ שכנראה משורש זה.


ראו גם[עריכה]

שַׁמָּשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שמש
הגייה* shamash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־מ־שׁ, שלמים
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ שַׁמָּשִים
חנוכייה עם שני נרות ושמש (3)
  1. מי שמספק שרות לקהל; משרת.
    • וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד לִמְזֹג, קוֹפֵץ אֶת פִּיו וּמַחֲזִיר אֶת פָּנָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל חֲבוּרָתוֹ וְאוֹכֵל.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק ז, משנה יג)
  2. איש תחזוקה ומִנהלה בבית הכנסת, בבית ספר, או מקומות ממוסדים דומים. כינוי זה לתפקיד היה נפוץ עד שנות הששים של המאה העשרים.
    • לפי המנהג בירושלים שמש בית הכנסת היה עובר ברחובות השכונה ומעיר את היהודים לסליחות.
  3. נר ייחודי בחנוכייה, בו נעזרים בכדי להדליק את הנרות הנדרשים להאיר באותו הערב, לכבוד החנוכה.
    • השמש בחנוכייה נדרש כדי שלא לעבור על איסור השימוש באורם של נרות החנוכה–מפאת קדושתם.

גיזרון[עריכה]

  • מארמית: ראו שמש (פֹּעל).
  • יתכן ממקור במצרית-תכונה בהגיית: שֶׁמסו šmsw בהוראת נאמן,משרת,עוקב.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש שׁמשׁ

השורש שׁ־מ־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית שירות. עשייה למען, עשיית צרכיו של גבוה במעלה
גזרה
הופיע לראשונה בלשון לשון חז"ל

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ-מ-שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִשְׁמִישׁ מַשְׁמִישׁ יַשְׁמִישׁ הַשְׁמֵשׁ להַשְׁמִישׁ
הֻפְעַל הֻשְׁמַשׁ מֻשְׁמָשׁ יֻשְׁמַשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁמֵּשׁ מְשַׁמֵּשׁ יְשַׁמֵּשׁ שַׁמֵּשׁ לְשַׁמֵּשׁ
פֻּעַל -אין- מְשֻׁמָּשׁ -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּמֵּשׁ מִשְׁתַּמֵּשׁ יִשְׁתַּמֵּשׁ הִשְׁתַּמֵּשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ

הערה[עריכה]

  • כפועל נמצא רק בלשון חז"ל. במקרא מופיעה כמאתיים פעם המילה שֶׁמֶשׁ שכנראה משורש זה.