מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
תשמיש
|
הגייה* |
tashmish
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
שׁ־מ־שׁ
|
דרך תצורה |
משקל תַּקְטִיל
|
נטיות |
|
- הפקת תועלת מדבר מסוים, שימוש.
- ”הָיוּ מְמֻשְׁכָּנִין לְבַעַל חוֹבוֹ אוֹ לִכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ, הֲרֵי זֶה יִטֹּל; אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ח, משנה ח)
- ”מֵי תַשְׁמִישׁוֹ שֶׁל נַחְתֹּם, יִשָּׁפְכוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְמִיצִין.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ב, משנה ח)
- ”מָקוֹם שֶׁהָיָה רֹב מִדָּתוֹ, שָׁם הָיָה רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ.“ (משנה, מסכת מדות – פרק ב, משנה א)
- ”כִּסּוּי כַּדֵּי יַיִן וּכַדֵּי שֶׁמֶן, וְכִסּוּי חָבִיוֹת נְיָרוֹת, טְהוֹרִין; וְאִם הִתְקִינוֹ לְתַשְׁמִישׁ, טְמֵאִים.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ב, משנה ה)
- קיום יחסי מין.
- ”בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. לָזוּן אֶת עֵינָיו, וּלְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, וּלְתַשְׁמִישׁ, בְּפוֹתֵחַ טֶפַח.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק יג, משנה ד)
- ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, צְרִיכָה שְׁנֵי עִדִּים עַל כָּל תַּשְׁמִישׁ וְתַשְׁמִישׁ, אוֹ תְשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר.“ (משנה, מסכת נדה – פרק ב, משנה ד)
- use, utilization
- sexual intercourse
- utensílio
השורש שׁמשׁ
|
השורש שׁ־מ־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
שירות. עשייה למען, עשיית צרכיו של גבוה במעלה
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
לשון חז"ל
|
שׁ-מ-שׁ
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הִשְׁמִישׁ
|
מַשְׁמִישׁ
|
יַשְׁמִישׁ
|
הַשְׁמֵשׁ
|
להַשְׁמִישׁ
|
הֻפְעַל
|
הֻשְׁמַשׁ
|
מֻשְׁמָשׁ
|
יֻשְׁמַשׁ
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
שִׁמֵּשׁ
|
מְשַׁמֵּשׁ
|
יְשַׁמֵּשׁ
|
שַׁמֵּשׁ
|
לְשַׁמֵּשׁ
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
מְשֻׁמָּשׁ
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִשְׁתַּמֵּשׁ
|
מִשְׁתַּמֵּשׁ
|
יִשְׁתַּמֵּשׁ
|
הִשְׁתַּמֵּשׁ
|
לְהִשְׁתַּמֵּשׁ
|
- כפועל נמצא רק בלשון חז"ל. במקרא מופיעה כמאתיים פעם המילה שֶׁמֶשׁ שכנראה משורש זה.
| |
|