מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כוכב
הגייה * kokhav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־כ־ב
דרך תצורה משקל קוֹטָל
נטיות כּוֹכַב־ ;נ׳ כּוֹכֶבֶת; ר׳ כּוֹכָבִים, ר׳ כּוֹכְבֵי־
ליל כוכבים ע"פ וינסנט ון גוך לשון המקרא [אסטרונומיה שמש ; גוף כדורי סופר־מסיבי של חומר (פלזמה ) בחלל החיצון הניכר במידת הארתו על גבי רקיע השמים בשעות הלילה[1] ”וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר – הַבֶּט־נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים , אִם־תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ.“ (בראשית טו , פסוק ה ) ”וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם, וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם; כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם.“ (עמוס ה , פסוק כו ) ”מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים ; לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא.“ (תהלים קמז , פסוק ד ) ”וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ; וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.“ (דניאל יב , פסוק ג ) ”וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה, וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים בָּרְמָחִים; מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר, עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים .“ (נחמיה ד , פסוק טו ) ”סֻכָּה [...] הַמְעֻבָּה כְמִין בַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹכָהּ, כְּשֵׁרָה.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ב, משנה ב ) ”כּוֹכָב נִדָּח אֶחָד זָרַח מֵאֲפֵלָה – הָאֶר־נָא, כּוֹכָבִי , דַּרְכִּי הָאֲבֵלָה!“ (כּוֹכָב נִדָּח חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה ) מערכת השמש מורכבת מכוכב אחד - השמש, משמונה כוכבי ־לכת ומגופים קטנים נוספים. לשון חז"ל [לא בשימוש כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש במערכת השמש שבה אנו חיים.
"שבעה כוכבים בעולם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב , לבנה" (ספר יצירה, פרק ו', משנה ד') בהשאלה מן (1): מצולע קעור עם מספר בליטות מחודדות, לרוב בעל חמש בליטות (★).
על דגל ארצות הברית מופיעים חמישים כוכבים .
בעלון ההדרכה מסומנות הערות חשובות בכוכב . בהשאלה מן (3): מדד סמלי כמותי לאיכות .
אתמול התארחנו במלון חמישה כוכבים .
המסעדה הפריזאית הקטנה זכתה בכוכב מישלן. עברית חדשה מפורסם , לרוב מתחום הבידור .
כוכב הקולנוע עומד להשתתף בסרט חדש.כוכבים רבים התנדבו להופיע בפרסומת הקוראת למיגור העוני בעולם. "כל אחד רוצה להיות כוכב / אם לא כוכב אז בדרן / אם לא בדרן אז מנחה / אם לא מנחה אז חקיין" (כל אחד רוצה שלום חנוך )
המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ארמית, ܟܘܟܒܐ (כּוֹכְבָא) ; ערבית, كَوْكَب (כַּוְכַּבּ) ; געז, kokäb) ኮከብ ) (אתיופית); אכדית, kakkabu ; ערבית דרומית עתיקה, 𐩫𐩥𐩫𐩨 (כוכב); ערבית דרומית חדשה (כגון מהרית), kabkīb; פיניקית, 𐤊𐤊𐤁 או 𐤊𐤁𐤊𐤁. על פי השוואה לשפות אלו, נראה כי צורתה המקורית של המילה הייתה kabkabu*, הכפלה מבסיס ־kab*. השורש כ־ב־ב בארמית, אכדית וערבית עניינו שרפה ובעירה. 5. תרגום שאילה מאנגלית:
תרגום
सितारा (תעתיק: sitārā)αστέρας (תעתיק: astéras)तारा (תעתיק: tārā)نجمة (תעתיק: נַגְ'מַה)
↑ בעת העתיקה הבחינו בין גופים הנעים בשמים (השמש, הירח וכוכבי־הלכת הנראים במערכת השמש), ובין כוכבי־שבת רחוקים הנראים כנקודות בוהקות, ונשארים קבועים יחסית.כיום, המילה "כוכב" משמשת במדע האסטרונומיה במשמעות "כוכב שבת", להבדיל מכוכב לכת (פלנטה ) ומגופים שמימיים אחרים.
למרות זאת, בשפה המדוברת מתארת המילה כמעט כל גרם שמיים שהוא, לדוגמה: "האם ישנם חיים בכוכבים אחרים?".
ערך בוויקיפדיה:
כוכב תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
כוכבים
ערך בוויקיפדיה: כוכב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כוכבים