"והפירות הלחים אמנם הם נאותים למתעמלים והמטיילים בעלי המרה בקיץ ושיאכלו קודם המאכל והם כמו אל משמש ואל תות ואל בטיך ואל כוך ואל גיז [...]." (אבן סינא, הקאנון הגדול. תרגם: נתן המאתי, המאה ה־12)[1]
”וברובדות שורות עצים צעירים ורכים, עצי משמש, שזיף ואפרסק, תפוח וחבוש, תאנה וזית, שבראשית ימי האביב עמדו בתפרחתם הססגונית ובעלוותם הרכה והמזהירה."“ ("הארץ", 7 באוגוסט 1940, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסרים בו סעיפים מהותיים. הנכם מוזמנים להשלים את הסעיפים החסרים ולהסיר הודעה זו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.