ארץ
אֶרֶץ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ארץ |
| הגייה* | erets |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | א־ר־ץ |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר': אֲרָצוֹת, נ"י: אֶרֶץ־, נ"ר: אַרְצוֹת־, כ': אַרְצִי, אַרְצְךָ, אַרְצֵךְ, אַרְצֵנוּ, אַרְצָם |
- לשון המקרא אזור גאוגרפי.
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ“ (בראשית יב, פסוק א)
- ”כִּי הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, מִתְיַחֲסִים אֶל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, לֹא נִמְלַט מֵהֶם אִישׁ וְלֹא בָרַח אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת“ (ספר הכוזרי - מאמר ראשון, מאת ר' יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
- "הוּא לָחַשׁ: אֵין אֶרֶץ לִבְרֹחַ, וּפֹה / לֹא אוּכַל אֶשָּׁאֵר" ("הכושל", זלמן שניאור)
- טיילנו בארצות רבות כשהיינו צעירים.
- לשון המקרא קרקע, אדמה.
- ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן“ (בראשית א, פסוק יא)
- ”חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ו, משנה א)
- ”הַיּוֹם טוֹב, לָמָּה נִדְאַג לְיוֹם מָחָר? שְׁתוּ הַיוֹם, מָחָר תְּכַסֵּנוּ אָרֶץ“ (אהבת ציון, מאת אברהם מאפו, בפרויקט בן יהודה)
- לאחר קרב צמוד הוכרע המתאבק והופל אל הארץ.
- לשון המקרא פני האדמה.
- ”וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ.“ (שמות טז, פסוק יד)
- ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כט)
- ”וַיִּקָּבְצוּ עַם רָב וַיִּסְתְּמוּ אֶת כָּל הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ הָאָרֶץ“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק ד)
- לשון המקרא העולם האנושי, להבדיל מן השמיימי.
- ”וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס“ (בראשית ו, פסוק יא)
- ”הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהוָה וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם“ (תהלים קטו, פסוק טז)
- ”מעיד אני עלי שמים וארץ ונגדה לכל העם הפולני ולכל משפּחות האדמה“ ("התבוללות", מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
- ”אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים - כך שבועתך בטלה“ (בבלי, מסכת ברכות – דף לב, עמוד א)
- עברית חדשה [אסטרונומיה] כדור־הארץ; כוכב הלכת השלישי במרחקו מן השמש.
- ככל הידוע למחקר, כוכב הלכת ארץ הוא היחיד שבו מתקיימים חיים.
- לשון חז"ל (בעיקר ביידוע) כינוי מקוצר לארץ ישראל וגם למדינת ישראל.
- ”כָּל מִצְוָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בָאָרֶץ, אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָאָרֶץ. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בָאָרֶץ, נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, חוּץ מִן הָעָרְלָה וְהַכִּלְאָיִם.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק א, משנה ט)
- כל רגע יקר. כל הנכנס לארץ, ניצל ממוות בטוח או מחיי אנוסים. כל רגע של איחור – לחטא יחשב לנו
- לאחר טיול ארוך בחו"ל חזרתי לארץ.
- יוקר המחיה בארץ הינו מהגבוהים בעולם.
גזרון
[עריכה]- המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; אוגריתית, 𐎀𐎗𐎕 (אַרץ)[1]; כנענית, צידונית[2] ומואבית[3], 𐤀𐤓𐤑 (ארץ); ארמית קדומה, ארק[4]; ארמית, אַרְעָא (חילופי צ־ע־ק מהאות הפרוטו־שמית ḍ); שבאית, ארץ; אכדית, erṣetu; ערבית: أَرْض (אַרְץ'); ערבית דרומית, rḍ'.
- קיים דמיון למילה בשפות גרמניות. השוו אנגלית, earth; גרמנית, Erde; הולנדית, aarde; נורדית עתיקה, jǫrð. תיתכן אף מקבילה ביוונית: éraze) ἔραζε)
מידע נוסף
[עריכה]- 3: כאשר דנה המשנה בפסוקים שכללו את המילה "ארץ" בהוראתה השלישית ("פני האדמה") היא החליפה אותה בדרך כלל במילה "קרקע". ביידוע מקבלת המילה את צורת ההפסק, אָרֶץ.
צירופים
[עריכה]- אמת מארץ תצמח
- אפסי ארץ
- ארץ אבות
- ארץ אוכלת יושביה
- ארץ גזרה
- ארץ המגף
- ארץ הצבי
- ארץ השמש העולה
- ארץ זבת חלב ודבש
- ארץ ישראל
- ארצות הברית
- ארצות מתפתחות
- ארצות השפלה
- בור ועם הארץ
- בין שמים וארץ
- דרך ארץ
- דרך כל הארץ
- הלך בדרך כל הארץ
- חבל ארץ
- חוץ לארץ (חו"ל)
- ארץ הקודש
- כדור הארץ
- כעפר הארץ
- מלוא כל הארץ
- עם הארץ
- שמים וארץ
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה] אזור גיאוגרפי
קרקע
פני האדמה
|
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: קרקע |
| ערך בוויקיפדיה: כדור הארץ |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדמה |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כדור הארץ |