ארץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אֶרֶץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארץ
הגייה* erets
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר' אֲרָצוֹת; אֶרֶץ־, ר' אַרְצוֹת־; אַרְצִי, אַרְצְךָ, אַרְצֵךְ, אַרְצֵנוּ, אַרְצָם
ארץ ישראל
קרקע בתמונת פרופיל
פני האדמה
כדור־הארץ
  1. אזור גאוגרפי התחום בגבולות מוסכמים ומאופיין לרוב בקיום פוליטי עצמאי בתוכו.
    • טיילנו בארצות רבות כשהיינו צעירים.
    • "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב, א)
  2. קרקע, אדמה.
    • לאחר קרב צמוד הוכרע המתאבק והופל אל הארץ.
    • "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן" (בראשית א, יא)
  3. פני האדמה.
    • "הַיּוֹם טוֹב, לָמָּה נִדְאַג לְיוֹם מָחָר? שְׁתוּ הַיוֹם, מָחָר תְּכַסֵּנוּ אָרֶץ" ("אהבת ציון", אברהם מאפו)
    • "וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ" (שמות טז, יד)
  4. בהשאלה, דת העולם האנושי (להבדיל מזה האלוהי).
    • "מעיד אני עלי שמים וארץ ונגדה לכל העם הפולני ולכל משפּחות האדמה" ("התבוללות", דוד פרישמן)
    • "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם" (תהלים קטו, טז)
    • "אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים - כך שבועתך בטלה" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ב, עמוד א')
  5. אסטרונומיה כדור־הארץ; כוכב הלכת השלישי במרחקו מן השמש.
    • ככל הידוע למחקר, כוכב הלכת ארץ הוא היחיד שבו מתקיימים חיים.

גיזרון[עריכה]

  1. המילה משותפת לשפות רבות: arṣ (אוגריתית), ארץ (פיניקית, מואבית בכתובת מישע), אַרְעָא (ארמית), ארץ (שבאית), erṣetu (אכדית), irṣitu (אשורית), أَرْضٌ (אַרְצֻ'ן, ערבית), rḍ' (ערבית דרומית), ard' (טיגרית).[1]

מובאות נוספות[עריכה]

1[עריכה]

  • "כִּי הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, מִתְיַחֲסִים אֶל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, לֹא נִמְלַט מֵהֶם אִישׁ וְלֹא בָרַח אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת" ("ספר הכוזרי - מאמר ראשון", ר' יהודה הלוי)
  • "הוּא לָחַשׁ: אֵין אֶרֶץ לִבְרֹחַ, וּפֹה / לֹא אוּכַל אֶשָּׁאֵר" ("הכושל", זלמן שניאור)
  • "עם, אפילו כשיש לו זכויות היסטוריות על איזו ארץ שהיא, חייב לכבוש אותה במו ידיו דוקא; ויש הרבה מיני כבושים של ארצות" ("ארץ ישראל", חיים נחמן ביאליק)
  • "ומה טעם פתח בבראשית, משום 'כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם' (תהלים קיא, ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים [...]" (פירוש רש"י לבראשית א, א)
  • "כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק" (בראשית כד, ד)
  • "שלש ארצות לשביעית כל שהחזיקו עולי בבל מארץ ישראל ועד כזיב לא נאכל ולא נעבד" (משנה, מסכת שביעית, פרק ו', משנה א')
  • "תרגום של נביאים - יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג', עמוד א')

2[עריכה]

  • "וְאוֹמֵר וַּמה־לָּךְ טוֹב לְעוֹבֵד אָרֶץ / לְהַקְנוֹת לְאִישׁ שָׂדֶה עֲנִיתִיו צֹנֶה" ("ואומר ומה לך טוב", ר' שמואל הנגיד)
  • "מַּעְדֵּר אָחִי, יִגְאַל אֶרֶץ, / עוֹבֵד יָשָׁר יִגְאַל עָם: / אַתָּה, אָחִי, עִם הַמַּעְדֵּר / עַבְדֵי עַמִּי, תִּקְוַת עָם!" ("המעדר", אלתר לוין)
  • "חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ" (משנה, מסכת ברכות, פרק ו', משנה א')
  • "אמר רבי לוי הם קלקלו סילונית שלהם אף המקום שינה להם סידורו של עולם, דרך ארץ המטר יורד והתהום עולה" (בראשית רבה, פרשה ל"ב, סימן ז')

3[עריכה]

  • "שֶׁמֶשׁ מַזְהִיר הֵאִיר אֶרֶץ, / יַבְרִיק טַל עַרְבָּיִם; / שִׁיר הָאִכָּר בָּרִיא, רַעֲנָן, / נִשְׁמָע מֵאַפְסָיִם." ("משאת נפשי", מרדכי צבי מאנה)
  • "וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא הָעִירָה / וַיִּכְרַע הָאֻמְלָל תַּחְתָּיו כָּרֹעַ, / כִּי אָזַל כֹּחוֹ וַיֶּאֱסֹף רוּחֵהוּ." ("החמור והסוס", יהודה ליב גורדון)
  • "עֵת, נִסְתָּר מֵחַמָּתֵךְ קָם הַחֹרֶף / וַיַּעֲבֹר וַיִּרְמֹס וַיֹּאחַז טֶרֶף / וַיְּכַס הָאָרֶץ תַּכְרִיךְ־מֵת וָשֶׁלֶג?" ("חג לאדני", יהודה ליב גורדון)
  • "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (בראשית א, כט)
  • "וַיִּקָּבְצוּ עַם רָב וַיִּסְתְּמוּ אֶת כָּל הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ הָאָרֶץ" (דברי הימים ב, לב, ד)

4[עריכה]

  • "ולו גם ירעישו שמים וארץ, ולו גם אעשה מדחה לחפאות עליהם חרפה, הלא טוב לי כי יבושו הורי רגע ולא אמָכר לצמיתות ממכרת עולמים" ("דברים כהויתן", מרדכי דוד ברנדשטטר)
  • "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" (בראשית ו, יא)
  • "אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים" (קהלת ה, א)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

אזור גאוגרפי:

קרקע:

פני האדמה:

  • איטלקית: terra‏‏‏‏
  • אנגלית: land‏, ground, ‏‏earth‏‏
  • אספרנטו: tero‏, lando‏‏‏‏
  • גרמנית: Land‏‏‏‏
  • דנית: land‏‏‏‏
  • הולנדית: land‏‏‏‏
  • יוונית: ξηρά‏‏‏‏
  • לטינית: terra‏‏‏‏
  • נורבגית: land‏‏‏‏
  • ספרדית: tierra‏‏‏‏
  • ערבית: أرض‏‏‏‏
  • פולנית: kraj‏‏‏‏
  • פורטוגלית: terra‏‏‏‏
  • פינית: maa‏‏‏‏
  • צרפתית: terre‏‏‏‏
  • רוסית: земля‏‏‏‏

כדור־הארץ:

  • איטלקית: la Terra‏‏‏‏
  • אנגלית: Earth‏‏‏‏
  • גרמנית: Erde‏‏‏‏
  • הולנדית: de Aarde‏‏‏‏
  • הונגרית: Föld‏‏‏‏
  • לטינית: Orbis‏, Terra‏‏‏‏

מידע נוסף[עריכה]

  • ביידוע מקבלת המילה את צורת ההפסק, אָרֶץ.
  • כאשר דנה המשנה בפסוקים שכללו את המילה "ארץ" בהוראתה השלישית ("פני האדמה") היא החליפה אותה בדרך כלל במילה "קרקע".

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. "ארץ", לקסיקון Brown-Driver-Briggs, עמוד 99.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדמה, כדור הארץ