ארץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֶרֶץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארץ
הגייה* erets
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ר־ץ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר': אֲרָצוֹת, נ"י: אֶרֶץ־, נ"ר: אַרְצוֹת־, כ': אַרְצִי, אַרְצְךָ, אַרְצֵךְ, אַרְצֵנוּ, אַרְצָם
קרקע בתמונת פרופיל
פני האדמה
כדור־הארץ
  1. לשון המקרא אזור גאוגרפי התחום בגבולות מוסכמים ומאופיין לרוב בקיום פוליטי עצמאי בתוכו.
    • ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ“ (בראשית יב, פסוק א)
    • ”כִּי הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, מִתְיַחֲסִים אֶל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, לֹא נִמְלַט מֵהֶם אִישׁ וְלֹא בָרַח אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת“ (ספר הכוזרי - מאמר ראשון, מאת ר' יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
    • "הוּא לָחַשׁ: אֵין אֶרֶץ לִבְרֹחַ, וּפֹה / לֹא אוּכַל אֶשָּׁאֵר" ("הכושל", זלמן שניאור)
    • טיילנו בארצות רבות כשהיינו צעירים.
  2. לשון המקרא קרקע, אדמה.
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן“ (בראשית א, פסוק יא)
    • ”"חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ"“ (משנה, מסכת ברכותפרק ו, משנה א)
    • ”הַיּוֹם טוֹב, לָמָּה נִדְאַג לְיוֹם מָחָר? שְׁתוּ הַיוֹם, מָחָר תְּכַסֵּנוּ אָרֶץ (אהבת ציון, מאת אברהם מאפו, בפרויקט בן יהודה)
    • לאחר קרב צמוד הוכרע המתאבק והופל אל הארץ.
  3. לשון המקרא פני האדמה.
    • ”וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ.“ (שמות טז, פסוק יד)
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כט)
    • ”וַיִּקָּבְצוּ עַם רָב וַיִּסְתְּמוּ אֶת כָּל הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ הָאָרֶץ“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק ד)
  4. לשון המקרא העולם האנושי, להבדיל מן השמיימי.
  5. אסטרונומיה כדור־הארץ; כוכב הלכת השלישי במרחקו מן השמש.
    • ככל הידוע למחקר, כוכב הלכת ארץ הוא היחיד שבו מתקיימים חיים.
  6. לשון חז"ל כינוי מקוצר לארץ ישראל וגם למדינת ישראל.
    • ”כָּל מִצְוָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בָאָרֶץ, אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָאָרֶץ. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בָאָרֶץ, נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, חוּץ מִן הָעָרְלָה וְהַכִּלְאָיִם.“ (משנה, מסכת קידושיןפרק א, משנה ט)
    • ""כל רגע יקר. כל הנכנס לארץ, ניצל ממוות בטוח או מחיי אנוסים. כל רגע של איחור – לחטא יחשב לנו."" (יוסף טרומפלדור)
    • לאחר טיול ארוך בחו"ל חזרתי לארץ.
    • יוקר המחיה בארץ הינו מהגבוהים בעולם.

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת לשפות רבות, ונחשבת למילה תועה.
  • אוגריתית: arṣ; פיניקית ומואבית: ארץ; ארמית: אַרְעָא (חילוף אותיות צ↔ע בין עברית↔ארמית); שבאית: ארץ; אכדית: erṣetu; אשורית: irṣitu; ערבית: أَرْضٌ אַרְצֻ'ן; ערבית דרומית: rḍ' אּרד; סיגרנית: ard' עֲרד; אנגלית: earth.

מידע נוסף[עריכה]

  • ביידוע מקבלת המילה את צורת ההפסק, אָרֶץ.
  • כאשר דנה המשנה בפסוקים שכללו את המילה "ארץ" בהוראתה השלישית ("פני האדמה") היא החליפה אותה בדרך כלל במילה "קרקע".
  • ברובד הארמי שבמקרא המלה 'ארץ' מופיעה בצורה הארמית המוקדמת - 'ארקא', ובצורה המאוחרת - 'ארעא': ”כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם אֱלָהַיָּא דִּי שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ, יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן תְּחוֹת שְׁמַיָּא אֵלֶּה“ (ירמיהו י, פסוק יא).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

   אזור גיאוגרפי
   קרקע
   פני האדמה
  • איטלקית: terra‏‏‏‏
  • אנגלית: land‏, ground, ‏‏earth‏‏
  • אספרנטו: tero‏, lando‏‏‏‏
  • גרמנית: Land‏‏‏‏
  • דנית: land‏‏‏‏
  • הולנדית: land‏‏‏‏
  • יוונית: ξηρά‏‏‏‏
  • לטינית: terra‏‏‏‏
  • נורבגית: land‏‏‏‏
  • ספרדית: tierra‏‏‏‏
  • ערבית: أرض‏‏‏‏
  • פולנית: kraj‏‏‏‏
  • פורטוגלית: terra‏‏‏‏
  • פינית: maa‏‏‏‏
  • צרפתית: terre‏‏‏‏
  • רוסית: земля‏‏‏‏
   כדור־הארץ

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קרקע
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כדור הארץ
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדמה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כדור הארץ