מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הַמָּאוֹר הַקָּטָן (גם: הַמָּאוֹר הַקָּטֹן)
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | המאור הקטן |
| הגייה* | hamaor hakatan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ו־ר, ק־ט־ן |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | |
- לשון המקרא הירח, הגוף השמימי החג סביב כדור הארץ.
- ”וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים“ (בראשית א, פסוק טז)
- כשכיסתה העלטה את השמים,תצפתנו אחותי ואני על המאור הקטן.
 ערך בוויקיפדיה: הירח |
 ערך בוויקיפדיה: ירח |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הירח |
| השורש אור |
|
השורש א־ו־ר הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה לפי משקל "פָּעֹל".
| א־ו־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
אוֹר |
אוֹר |
יָאוֹר |
אוֹר |
לֵאוֹר |
| נִפְעַל |
נָאוֹר |
נָאוֹר |
יֵאוֹר |
הֵאוֹר |
לְהֵאוֹר |
| הִפְעִיל |
הֵאִיר |
מֵאִיר |
יָאִיר |
הָאֵר |
לְהָאִיר |
| הֻפְעַל |
הוּאַר |
מוּאָר |
יוּאַר |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
אִיֵּר |
מְאַיֵּר |
יְאַיֵּר |
אַיֵּר |
לְאַיֵּר |
| פֻּעַל |
אֻיַּר |
מְאֻיָּר |
יְאֻיַּר |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
- בבניין קל, בגופים הראשון והשני החולם המלא אחרי פה"פ הופך לחולם חסר בהטיית העבר, כך; אֹרְתִּי, אֹרְנוּ, אֹרְתָּ וכו'...
- בבניין קל, בזמן הֶעתיד של צורת הנוכחות והנסתרות, ת' האית"ן תונע בקמץ, כך: תָּאֹרְנָה.
|
|