מדה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

ייתכנו לכך סיבות אחדות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לויקימילון, או שהערך נראה מועתק אך לא ידוע מהיכן. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



מִדָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מידה
הגייה* mida
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־ד־ד
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ מִדּוֹת; מִדַּת־, ר׳ מִדּוֹת־
  1. לשון המקרא עצם בעל אורך תקני, איתו אפשר להעריך את ממדיו של עצם אחר.
    • "לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה." (ויקרא יט, פסוק לה)
    • "וָאֶשָּׁא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה-אִישׁ וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה." (זכריה ב, פסוק ה)
    • "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה." (איוב כח, פסוק כה)
    • "הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בַּמִּדָּה וּמָצָא כְדֵי מִדָּתוֹ – פָּטוּר, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב; מָצָא יוֹתֵר עַל כְּדֵי מִדָּתוֹ, מוֹצִיא עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשׁבּוֹן." (משנה, מסכת מעשרותפרק ה, משנה ו)
  2. בהשאלה (1): משתנה כמותי המאפשר לערוך השוואות בין עצמים, בהתאם לתקן נתון.
    • "וּבְכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מָמוֹנְךָ; דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד." (משנה, מסכת ברכותפרק ט, משנה ה)
    • בישראל כמו באירופה, המטר הוא יחידת המידה הסטנדרטית למדידת מרחק.
  3. הערך שהתקבל מאותה השוואה.
    • "וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח וְחֵיק הָאַמָּה וְאַמָּה-רֹחַב וּגְבוּלָהּ אֶל-שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ." (יחזקאל מג, פסוק יג)
    • "הוֹדִיעֵנִי יְהוָה קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה-הִיא אֵדְעָה מֶה-חָדֵל אָנִי." (תהלים לט, פסוק ה)
    • "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל-הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל-הַזָּקָן זְקַן-אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל-פִּי מִדּוֹתָיו." (תהלים קלג, פסוק ב)
    • "גֶּמִי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּלַאי לְנָפָה וְלִכְבָרָה; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לִטֹּל מִמֶּנּוּ מִדַּת מִנְעָל לַקָּטָן." (משנה, מסכת שבתפרק ח, משנה ב)
    • "אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ רְחוֹקָה, מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ, וּכְמִדָּתָהּ לְכָל רוּחַ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא." (משנה, מסכת פסחיםפרק יב, משנה ב)
    • "וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, [...] קַב וּמֶחֱצָה חַיָּבִים בַּחַלָּה; וּמִשֶּׁהִגְדִּילוּ הַמִּדּוֹת אָמְרוּ, חֲמֵשֶׁת רְבָעִים חַיָּבִין." (משנה, מסכת עדיותפרק א, משנה ב)
  4. בהשאלה (1): כמות מאוזנת של דבר מה.
    • "מִדָּה שֵׁנִית הֶחֱזִיק מַלְכִּיָּה בֶן חָרִם וְחַשּׁוּב בֶּן פַּחַת מוֹאָב, וְאֵת מִגְדַּל הַתַּנּוּרִים." (נחמיה ג, פסוק יא)
    • "הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בַּמִּדָּה וּמָצָא כְדֵי מִדָּתוֹ – פָּטוּר, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב; מָצָא יוֹתֵר עַל כְּדֵי מִדָּתוֹ, מוֹצִיא עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשׁבּוֹן." (משנה, מסכת מעשרותפרק ה, משנה ו)
    • "אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ, מַלֵּא לִי כְלִי זֶה, אֲבָל לֹא בַמִּדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִדָּה, לֹא יְמַלְאֶנּוּ." (ביצה ג, פסוק ח)
    • המחקרים מצביעים על כך שצריכת יין במידה עשויה למנוע מחלות לב.
  5. נטייה הטבועה באופיו של אדם ומנחה את התנהגותו.
  6. [מתמטיקה] ערך הניתן על־ידי פונקציית המידה לקבוצה במרחב המידה.
    • מידתו של יחידון לפי מידת המנייה היא 1.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מידה
השורש מדד

השורש מ־ד־ד הוא שורש מגזרת הכפולים, הניטה בבניין פֻּעַל על דרך גזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ־ד־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מַד מַד או מוֹדֵד יָמֹד מֹד לָמֹד
נִפְעַל נָמַד נָמָד יִמַּד הִמֵּד לְהִמֵּד
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל הוּמַד מוּמָד יוּמַד -אין- -אין-
פִּעֵל מוֹדֵד מְמוֹדֵד יְמוֹדֵד מוֹדֵד לְמוֹדֵד
פֻּעַל מֻדַּד מְמֻדָּד יְמֻדַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמוֹדֵד מִתְמוֹדֵד יִתְמוֹדֵד הִתְמוֹדֵד לְהִתְמוֹדֵד

הערות[עריכה]

  • בבניינים קל, נפעל, הופעל ופיעל- לצד הנטייה על דרך הכפולים, נעשית נטייה כשרה על דרך השלמים; מָדַד, נִמְדַּד, הֻמְדַּד, מִדֵּד- בכל הזמנים כבר בלשון חז"ל.
  • בבניין נפעל- המטה בצורת הציווי ובצורת המקור בפתח במקום בצירי תחת פה"פ אינו משתבש: הִמַּד, לְהִמַּד.