ירח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

יָרֵחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ירח
הגייה* yareakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ר־ח
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ יְרֵחִים; יְרֵחַ־
הירח כפי שנראה מכדור הארץ
  1. (בעיקר ביידוע) גרם השמיים שחג סביב כדור הארץ.
    • ”וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי“ (בראשית לז, פסוק ט)
    • ”כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ“ (ירמיהו לא, פסוק לד)
    • ”שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ“ (חבקוק ג, פסוק יא)
  2. כל גרם שמים הנע במסלול שמקיף כוכב לכת.
    • ירח כדור הארץ נמצא במרחק ממוצע של 384,000 קילומטרים ממנו ואורו, מקורו באור המוחזר מהשמש.
    • לצדק יש 67 ירחים ידועים.

גזרון[עריכה]

  • המילה מציינת בכנענית (ובכללה בעברית) הן את הגוף השמימי והן את האל הזהה לו (האל ירח) המוכר כאל אמורי ואוגריתי; במילון אמורי–אכדי המתוארך לימי רים-סין הראשון או עמורפיא (חמורבי) הגדול, מובא האל ירח (dia-ra-[ḫ]u-um, מקביל לאל סין), והוא מוזכר גם בשמות אמוריים בצורות שונות (יַרַחֿ, יֶרַחֿ ואך יִרַחֿ), כך שלא ברור אם הצורה השמית המקורית היתה *wariḫ (וממנה יָרֵחַ בעברית מקראית) או *warḫ (וממנה יֶרַח בעברית מקראית ו־warḫum (חודש) באכדית).[1]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: moon‏‏‏‏
  • צרפתית: lune‏‏‏‏
  • רומנית: lună‏‏‏‏
  • רוסית: Луна‏‏‏‏
  • ערבית: قَمَر‏‏‏‏
  • ספרדית: luna
  • (Luna בטקסטים אסטרונומיים וכל הכיתובים האסטרונומיים).

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: הירח
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ירח
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הירח

יֶרַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ירח
הגייה* yerakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ר־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ יְרָחִים, יֶרַח־
  1. חודש, פרק זמן בן 29 עד 31 ימים בלוח החודשים העברי/לועזי.
    • ”וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים (שמות ב, פסוק ב)
    • ”וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים“ (דברים כא, פסוק יג)
    • ”וַיִּמְלֹךְ יֶרַח יָמִים בְּשֹׁמְרוֹן“ (מלכים ב׳ טו, פסוק יג)

גזרון[עריכה]

  • המילה תיארה במקור את משך הזמן שלוקח ליָרֵחַ להקיף את כדור־הארץ. להרחבה ראו גזרון למילה יָרֵחַ לעיל.

נגזרות[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

  1. Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, עמ' 115, 118 doi: 10.3917/assy.116.0113