ירח

יָרֵחַ

(בעיקר ביידוע) גרם השמיים שחג סביב כדור הארץ.
- ”וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי“ (בראשית לז, פסוק ט)
- ”כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ“ (ירמיהו לא, פסוק לד)
- ”שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ“ (חבקוק ג, פסוק יא)
כל גרם שמים הנע במסלול שמקיף כוכב לכת.
- ירח כדור הארץ נמצא במרחק ממוצע של 384,000 קילומטרים ממנו ואורו, מקורו באור המוחזר מהשמש.
- לצדק יש 67 ירחים ידועים.

המילה מציינת בכנענית (ובכללה בעברית) הן את הגוף השמימי והן את האל הזהה לו (האל ירח) המוכר כאל אמורי ואוגריתי; במילון אמורי–אכדי המתוארך לימי רים-סין הראשון או עמורפיא (חמורבי) הגדול, מובא האל ירח (^dia-ra-[ḫ]u-um, מקביל לאל סין), והוא מוזכר גם בשמות אמוריים בצורות שונות (יַרַחֿ, יֶרַחֿ ואך יִרַחֿ), כך שלא ברור אם הצורה השמית המקורית היתה *wariḫ (וממנה יָרֵחַ בעברית מקראית) או *warḫ (וממנה יֶרַח בעברית מקראית ו־warḫum (חודש) באכדית).^[1]

תרגום

माह‏‏‏‏ (תעתיק: māh)

φεγγάρι‏‏‏‏ (תעתיק: fengári)

सोम‏‏‏‏ (תעתיק: soma)

จันทร์‏‏‏‏ (תעתיק: jan)

ערך בוויקיפדיה: הירח

ערך בוויקיפדיה: ירח

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הירח

חודש, פרק זמן בן 29 עד 31 ימים בלוח החודשים העברי/לועזי.
- ”וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים“ (שמות ב, פסוק ב)
- ”וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים“ (דברים כא, פסוק יג)
- ”וַיִּמְלֹךְ יֶרַח יָמִים בְּשֹׁמְרוֹן“ (מלכים ב׳ טו, פסוק יג)

המילה תיארה במקור את משך הזמן שלוקח ליָרֵחַ להקיף את כדור־הארץ. להרחבה ראו גזרון למילה יָרֵחַ לעיל.

↑ Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, עמ' 115, 118 doi: 10.3917/assy.116.0113