עפרה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
עַפְרָה[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עפרה |
הגייה* | ׳afra |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ע־פ־ר |
דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
נטיות | ר׳ עֲפָרוֹת; עַפְרַת־, ר׳ עַפְרוֹת־ |
- עברית חדשה מחצב המכיל מינרלים מתכתיים מהם מפיקים מתכות.
- ”ונהרי נחלי איתן יסובבו במרוצתם את הגבעות האלה, וישקו את פני כל הככר הזה, גם אבני הפחם עד למכביר, עפרות ברזל ועוד מיני מתכיות יתנוצצו שמה בטבור הארץ.“ ("הצפירה", 21 במאי 1878, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”החומר המתקבל ע"י תהליך זה הוא יותר זול מאשר לוחות נחושת המתקבלים מן ההיתוך הרגיל של עפרות נחושת.“ ("המשקיף", 10 באוגוסט 1943, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”בעבר הוקמו מפעלי פלדה בעיקר במקומות בהם מצויות עפרות ברזל או במקומות עשירים בפחם.“ ("מעריב", 23 בדצמבר 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”אַתָּה הַזּוֹרֵעַ עַפְרוֹת הַבַּרְזֶל / וּבְמַאֲמָרְךָ וְרִיד נְחֹשֶׁת נוֹזֵל, / צְרַרְתָּם אוֹצָרוֹת בְּמִכְרֶה וּמַחְצָב / לָתֵת בִּידֵי עֶבֶד עוֹמֵד עַל חַיָּיו.“ (וְזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל כִּי תִּפְרוֹֹץ מִלְחָמָה, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- מן עָפָר. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק הבא: ”מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ.“ (איוב כח, פסוק ו).
- ועד הלשון העברית, מילון למונחי הטכניקה (תש"ו), 1946; מילון למונחי הכימיה: הנדסה כימית (תשמ"ט), 1989.
פרשנים מפרשים[עריכה]
- מצודת דוד על איוב כח ו: "מקום" - הנה המקום אשר אבניה הגדלים בה המה ספירים ושם העפרות אשר יוקח מהם הזהב. [עפרות = לשון רבים של עפר.]
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
![]() |
עָפְרָה[עריכה]
- שם מקום בתנ"ך.
- ”וַיֵּצֵא הַמַּשְׁחִית מִמַּחֲנֵה פְלִשְׁתִּים שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים הָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה אֶל-דֶּרֶךְ עָפְרָה אֶל-אֶרֶץ שׁוּעָל.“ (שמואל א׳ יג, פסוק יז)
- שם פרטי לנקבה.
- ”וּמְעוֹנֹתַי הוֹלִיד אֶת-עָפְרָה וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת-יוֹאָב אֲבִי גֵּיא חֲרָשִׁים כִּי חֲרָשִׁים הָיוּ.“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק יד)
- "עופרה, תמיד קינאו בך נערות / עופרה, יפה מכל האחרות / זמיר סלסל בליל את שמך בשיר נפלא / לך הטווס הביא נוצה כחולה." (עופרה, מאת אורי אסף)
גיזרון[עריכה]
- צורת נקבה מן עופר.