חלמיש

חַלָּמִישׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חלמיש
הגייה*	khalamish
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ל־מ־שׁ
דרך תצורה
נטיות	ר׳ חַלָּמִישִׁים

1. לשון המקרא מין סלע קשה; צוֹר.

   • ”הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם.“ (תהלים קיד, פסוק ח)
   • ”בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ הָפַךְ מִשֹּׁרֶשׁ הָרִים.“ (איוב כח, פסוק ט)
   • ”ומי אתה שמיר, מי אתה חלמיש, לפני נער עברי העוסק בתורה?“ (המתמיד, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

2. [גאולוגיה] סלע צוֹרָנִי בהיר אפור־לבן (Chert), להבדילו מצוֹר (Flint), שהוא סלע צורני שצבעו חום־שחור.

גיזרון

• יש המקבילים לאכדית: 𒋤𒉘 (elmēšu) - מין אבן יקרה, כנראה ענבר. ובדומה לכך בפרסית: أَلْمَاس (אַלְמַאס) - יהלום.
• אחרים גוזרים משורש ח־ל־ם בהוראת: חוזק (השוו החלים). יש שהציעו שיש כאן הלחם של "חלם" ו"מש", כלומר חזק וקשה שלא ימיש במקומו.
• יש אומרים שהצורה המקורית היתה ḫammīš, וההוראה המקורית של השורש היא: איתן, חזק.
• יש מי שהציע לגזור מהמילה המצרית: ḫpš‏‏‏‏ בהוראת: חוזק (השוו לתיבת "חרמש" שנגזרה ממקור מצרי משותף). להלן הירוגליף:

מילים נרדפות

• צור
• אבן אש

ראו גם

• חרמש
• אחלמה

תרגום

• אנגלית: flint‏, chert‏‏‏‏ (2)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: צור (סלע)