מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- גדל בנפחו או בשטחו
- ”וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּה'.. רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ“ (שמואל א׳ ב, פסוק א)
- ”אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ“ (ישעיהו ס, פסוק ה)
- ”וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה לַצְּלָעוֹת כִּי מוּסַב הַבַּיִת לְמַעְלָה לְמַעְלָה סָבִיב סָבִיב לַבַּיִת עַל כֵּן רֹחַב לַבַּיִת לְמָעְלָה“ (יחזקאל מא, פסוק ז)
- מילה מקראית. משמשת גם במובן פיזי ובעיקר במובן מטאפרי.
- התרחב (בשימוש העברית העדכנית, במשמעות פשוטה כמו בניין קל)
- פרס (התפרס בשטח)
- פשט (התפשט, במשמעות הרחבת שטח)
| השורש רחב |
|
השורש ר־ח־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
| ר־ח־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
רָחַב |
רָחָב |
יִרְחַב |
רְחַב |
לִרְחֹב |
| נִפְעַל |
נִרְחַב |
נִרְחָב |
יֵרָחֵב |
הֵרָחֵב |
לְהֵרָחֵב |
| הִפְעִיל |
הִרְחִיב |
מַרְחִיב |
יַרְחִיב |
הַרְחֵב |
לְהַרְחִיב |
| הֻפְעַל |
הֻרְחַב |
מֻרְחָב |
יֻרְחַב |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְרַחֵב |
מִתְרַחֵב |
יִתְרַחֵב |
הִתְרַחֵב |
לְהִתְרַחֵב |
|
|
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | רחב |
| הגייה* | rachav |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ח־ב |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | נ׳ רְחָבָה, ר׳ רְחָבִים, נ"ר רְחָבוֹת, רְחַב־ |
- בעל שטח גדול, שהמרחק בין שני קצותיו גדול.
- ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה – כּוֹס אֲחוֹתֵךְ תִּשְׁתִּי, הָעֲמֻקָּה וְהָרְחָבָה; תִּהְיֶה לִצְחֹק וּלְלַעַג, מִרְבָּה לְהָכִיל.“ (יחזקאל כג, פסוק לב)
- ”אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ; וּרְחָבָה מִנִּי־יָם.“ (איוב יא, פסוק ט)
- ”וְאִם יֶשׁ לוֹ צוּרַת הַפֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, אֵין צָרִיךְ לְמַעֵט.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק א, משנה א)
- ”כֵּיצַד רָאִיתָ אֶת הַלְּבָנָה, לִפְנֵי הַחַמָּה אוֹ לְאַחַר הַחַמָּה, לִצְפוֹנָהּ אוֹ לִדְרוֹמָהּ, כַּמָּה הָיָה גָבוֹהַּ וּלְאַיִן הָיָה נוֹטֶה, וְכַמָּה הָיָה רָחָב?“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק ב, משנה ו)
- ”כְּלִי שֶׁהוּא צַר מִכָּאן וּמִכָּאן וְרָחָב מִן הָאֶמְצַע, אֵינוֹ טָהוֹר, עַד שֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ.“ (משנה, מסכת מקואות – פרק י, משנה א)
- πλατύς (תעתיק: platýs)
- واسع (תעתיק: וָאסִע)
| השורש רחב |
|
השורש ר־ח־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
| ר־ח־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
רָחַב |
רָחָב |
יִרְחַב |
רְחַב |
לִרְחֹב |
| נִפְעַל |
נִרְחַב |
נִרְחָב |
יֵרָחֵב |
הֵרָחֵב |
לְהֵרָחֵב |
| הִפְעִיל |
הִרְחִיב |
מַרְחִיב |
יַרְחִיב |
הַרְחֵב |
לְהַרְחִיב |
| הֻפְעַל |
הֻרְחַב |
מֻרְחָב |
יֻרְחַב |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְרַחֵב |
מִתְרַחֵב |
יִתְרַחֵב |
הִתְרַחֵב |
לְהִתְרַחֵב |
|
|
- לשון המקרא זונה תושבת יריחו שעזרה ליהושע ולמרגלים בעת כיבוש העיר.
- ”וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים וַיֹּצִיאוּ אֶת רָחָב וְאֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ וְאֶת אַחֶיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ“ (יהושע ו, פסוק כג)
 ערך בוויקיפדיה: רחב |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | רוחב |
| הגייה* | rochav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ח־ב |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | |
- הממד הקטן של השטח, כאשר האורך הוא הממד הגדול.
- ”אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת“ (שמות כו, פסוק ח)
- ”קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה“ (בראשית יג, פסוק יז)
- ” שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ“ (בראשית ו, פסוק טו)
- ”וְדֶרֶךְ לִפְנֵיהֶם כְּמַרְאֵה הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן כְּאָרְכָּן כֵּן רָחְבָּן וְכֹל מוֹצָאֵיהֶן“ (יחזקאל מב, פסוק יא)
- עוצם השטח וגודלו
- ”וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר עַד צַוָּאר יַגִּיעַ וְהָיָה מֻטּוֹת כְּנָפָיו מְלֹא רֹחַב אַרְצְךָ עִמָּנוּ אֵל“ (ישעיהו ח, פסוק ח)
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | |
| הגייה* | rachav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ח־ב |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ רַחֲבֵי־ |
- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה):
- ”וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי צָר רַחַב לֹא מוּצָק תַּחְתֶּיהָ וְנַחַת שֻׁלְחָנְךָ מָלֵא דָשֶׁן“ (איוב לו, פסוק טז)
- המילה מופיעה פעם אחת בפסוק לעיל ויתכן גם ”הִתְבֹּנַנְתָּ עַד רַחֲבֵי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ כֻלָּהּ“ (איוב לח, פסוק יח).