מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- גדל בנפחו או בשטחו
- ”וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּה'.. רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ“ (שמואל א׳ ב, פסוק א)
- ”אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ“ (ישעיהו ס, פסוק ה)
- ”וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה לַצְּלָעוֹת כִּי מוּסַב הַבַּיִת לְמַעְלָה לְמַעְלָה סָבִיב סָבִיב לַבַּיִת עַל כֵּן רֹחַב לַבַּיִת לְמָעְלָה“ (יחזקאל מא, פסוק ז)
- מילה מקראית. משמשת גם במובן פיזי ובעיקר במובן מטאפרי.
מילים נרדפות[עריכה]
- התרחב (בשימוש העברית העדכנית, במשמעות פשוטה כמו בניין קל)
- פרס (התפרס בשטח)
- פשט (התפשט, במשמעות הרחבת שטח)
| השורש רחב
|
|
השורש ר־ח־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
| ר־ח־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
רָחַב
|
רָחָב
|
יִרְחַב
|
רְחַב
|
לִרְחֹב
|
| נִפְעַל
|
נִרְחַב
|
נִרְחָב
|
יֵרָחֵב
|
הֵרָחֵב
|
לְהֵרָחֵב
|
| הִפְעִיל
|
הִרְחִיב
|
מַרְחִיב
|
יַרְחִיב
|
הַרְחֵב
|
לְהַרְחִיב
|
| הֻפְעַל
|
הֻרְחַב
|
מֻרְחָב
|
יֻרְחַב
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְרַחֵב
|
מִתְרַחֵב
|
יִתְרַחֵב
|
הִתְרַחֵב
|
לְהִתְרַחֵב
|
| |
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
רחב
|
| הגייה* |
rakhav
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ר־ח־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קָטָל
|
| נטיות |
נ׳ רְחָבָה, ר׳ רְחָבִים, נ"ר רְחָבוֹת, רְחַב־
|
- בעל שטח גדול, שהמרחק בין שני קצותיו גדול.
- ארץ טובה ורחבה ארץ זבת חלב ודבש
| השורש רחב
|
|
השורש ר־ח־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
| ר־ח־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
רָחַב
|
רָחָב
|
יִרְחַב
|
רְחַב
|
לִרְחֹב
|
| נִפְעַל
|
נִרְחַב
|
נִרְחָב
|
יֵרָחֵב
|
הֵרָחֵב
|
לְהֵרָחֵב
|
| הִפְעִיל
|
הִרְחִיב
|
מַרְחִיב
|
יַרְחִיב
|
הַרְחֵב
|
לְהַרְחִיב
|
| הֻפְעַל
|
הֻרְחַב
|
מֻרְחָב
|
יֻרְחַב
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְרַחֵב
|
מִתְרַחֵב
|
יִתְרַחֵב
|
הִתְרַחֵב
|
לְהִתְרַחֵב
|
| |
|
- לשון המקרא זונה תושבת יריחו שעזרה ליהושע ולמרגלים בעת כיבוש העיר.
- ”וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים וַיֹּצִיאוּ אֶת רָחָב וְאֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ וְאֶת אַחֶיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ“ (יהושע ו, פסוק כג)
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: רחב |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
רוחב
|
| הגייה* |
rokhav
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ר־ח־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
| נטיות |
|
- הממד הקטן של השטח, כאשר האורך הוא הממד הגדול.
- ”אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת“ (שמות כו, פסוק ח)
- ”קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה“ (בראשית יג, פסוק יז)
- ” שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ“ (בראשית ו, פסוק טו)
- ”וְדֶרֶךְ לִפְנֵיהֶם כְּמַרְאֵה הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן כְּאָרְכָּן כֵּן רָחְבָּן וְכֹל מוֹצָאֵיהֶן“ (יחזקאל מב, פסוק יא)
- עוצם השטח וגודלו
- ”וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר עַד צַוָּאר יַגִּיעַ וְהָיָה מֻטּוֹת כְּנָפָיו מְלֹא רֹחַב אַרְצְךָ עִמָּנוּ אֵל“ (ישעיהו ח, פסוק ח)
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
rakhav
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ר־ח־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ רַחֲבֵי־
|
- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה):
- ”וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי צָר רַחַב לֹא מוּצָק תַּחְתֶּיהָ וְנַחַת שֻׁלְחָנְךָ מָלֵא דָשֶׁן“ (איוב לו, פסוק טז)
- המילה מופיעה פעם אחת בפסוק לעיל ויתכן גם ”הִתְבֹּנַנְתָּ עַד רַחֲבֵי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ כֻלָּהּ“ (איוב לח, פסוק יח).
ערך בוויקיפדיה: רחב