אויב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אוֹיֵב[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אויב |
הגייה* | oyev |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־י־ב |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | נ׳ אוֹיֶבֶת; ר׳ אוֹיְבִים, אוֹיְבֵי־; נ"ר אוֹיְבוֹת; |
- לשון המקרא שונא, אדם או גוף עוין, הרוצה ברעתו של המושא.
- ”אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי.“ (שמות טו, פסוק ט)
- ”בִּנְפֹל אויביך [אוֹיִבְךָ] אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ.“ (משלי כד, פסוק יז).
- ”וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה וְהָמָן נִבְעַת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה.“ (אסתר ז, פסוק ו)
- "שמור את חבריך קרובים – ואת אויביך קרובים עוד יותר".
גיזרון[עריכה]
- מילה מקראית. הפועל אָיַב.
- מצרית קדומה אִיבּ ib להיות עוין, במכתבי עמראנה בצורת - אִיבִּי ibi בהוראת יריב[1].
- אכדית - בכתובות תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V באכדית , מצויה התיבה אָיָיבֻּ :ayyābu במשמעות "צורר", "אויב" [2].
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ib / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 426
- ↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny, עמ'-5