מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אויב
הגייה * oyev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־י־ב , גזרת השלמים
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות נ׳ אוֹיֶבֶת; ר׳ אוֹיְבִים, אוֹיְבֵי־; נ"ר אוֹיְבוֹת;
לשון המקרא שונא , אדם או גוף עוין , הרוצה ברעתו של המושא.
”יְמִינְךָ יהוה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ; יְמִינְךָ יהוה תִּרְעַץ אוֹיֵב .“ (שמות טו , פסוק ו ) ”אוֹ בְכָל־אֶבֶן אֲשֶׁר־יָמוּת בָּהּ בְּלֹא רְאוֹת, וַיַּפֵּל עָלָיו וַיָּמֹת; וְהוּא לֹא־אוֹיֵב לוֹ, וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ.“ (במדבר לה , פסוק כג ) ”וַיִּחַר־אַף יהוה בְּיִשְׂרָאֵל – וַיִּתְּנֵם בְּיַד־שֹׁסִים, וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם; וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב, וְלֹא־יָכְלוּ עוֹד לַעֲמֹד לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם .“ (שופטים ב , פסוק יד ) ”כָּל־מְאַהֲבַיִךְ שְׁכֵחוּךְ, אוֹתָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ; כִּי מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתִיךְ, מוּסַר אַכְזָרִי – עַל רֹב עֲוֹנֵךְ, עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ.“ (ירמיהו ל , פסוק יד ) ”אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׁיגֵם; וְלֹא־אָשׁוּב עַד־כַּלּוֹתָם.“ (תהלים יח , פסוק לח ) ”בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח; וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ.“ (משלי כד , פסוק יז ) ”כַּיָּמִים אֲשֶׁר־נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם , וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב...“ (אסתר ט , פסוק כב ) "שמור את חבריך קרובים – ואת אויביך קרובים עוד יותר".
בינוני מן הפועל אָיַב
באוגריתית 𐎛𐎁 (אִב).[ 1]
אכדית - בכתובות תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V מצויה התיבה ayyābu במשמעות "צורר ", "אויב".[ 2]
מצרית קדומה אִיבּ ib להיות עוין, במכתבי עמראנה בצורת - אִיבִּי ibi בהוראת יריב .[ 3] [דרושה הבהרה]
ערך בוויקיפדיה:
אויב
↑ לוחות UT ’nt III, ’nt IV, 51 VII, 68, 76 II וכן לוח KTU 1.103 ↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny, עמ'-5 ↑ ib / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 426
ערך בוויקיפדיה: אויב