אויב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוֹיֵב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אויב
הגייה* oyev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־י־ב
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות נ׳ אוֹיֶבֶת; ר׳ אוֹיְבִים, אוֹיְבֵי־; נ"ר אוֹיְבוֹת;
  1. לשון המקרא שונא, אדם או גוף עוין, הרוצה ברעתו של המושא.
    • "אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי." (שמות טו, פסוק ט)
    • "בִּנְפֹל אויביך [אוֹיִבְךָ] אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ." (משלי כד, פסוק יז).
    • "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה וְהָמָן נִבְעַת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה." (אסתר ז, פסוק ו)
    • "שמור את חבריך קרובים – ואת אויביך קרובים עוד יותר".

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: foe‏, enemy‏‏‏‏