לדלג לתוכן

אויב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אוֹיֵב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אויב
הגייה* oyev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־י־ב
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות נ׳ אוֹיֶבֶת; ר׳ אוֹיְבִים, אוֹיְבֵי־; נ"ר אוֹיְבוֹת;
  1. לשון המקרא שונא, אדם או גוף עוין, הרוצה ברעתו של המושא.
    • ”אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי.“ (שמות טו, פסוק ט)
    • ”בִּנְפֹל אויביך [אוֹיִבְךָ] אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ.“ (משלי כד, פסוק יז).
    • ”וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה וְהָמָן נִבְעַת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה.“ (אסתר ז, פסוק ו)
    • "שמור את חבריך קרובים – ואת אויביך קרובים עוד יותר".

גזרון

[עריכה]
  • בינוני מן הפועל אָיַב
  • באוגריתית 𐎛𐎁 (אִב).[1]
  • אכדית - בכתובות תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V מצויה התיבה ayyābu במשמעות "צורר", "אויב".[2]
  • מצרית קדומה אִיבּ ib להיות עוין, במכתבי עמראנה בצורת - אִיבִּי ibi בהוראת יריב.[3][דרושה הבהרה]

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. לוחות UT ’nt III, ’nt IV, 51 VII, 68, 76 II וכן לוח KTU 1.103
  2. THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny, עמ'-5
  3. ib / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 426