חסם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חָסַם[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | ח־ס־ם |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- קשר סגר ומנע מעבר חופשי
- ”לֹא-תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ.“ (דברים כה, פסוק ד)
- ”בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת הָעֹבְרִים...“ (יחזקאל לט, פסוק יא)
- ”הַסַּלִּים שֶׁל עֵץ, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב; וְשֶׁל תְּמָרָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִנֵּב מִבִּפְנִים, טָמֵא, שֶׁכֵּן מְקַיְּמִין; כַּלְכָּלָה, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב וְיִגְמֹר אֶת הַתְּלוֹיָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק טז, משנה ב)
- (יש לשכתב פירוש זה): חיזק חומר. ציפה חומר בשכבת מגן. אטם חומר נקבובי
- ”שמן של שביעית אין חוסמין בו תנור וכירים ואין סכין בו מנעל וסנדל“ (תוספתא, מסכת שביעית – פרק ו, הלכה י)
גיזרון[עריכה]
- פועל משורש זה מופיע פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: block
ראו גם[עריכה]
חִסֵּם[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חיסם |
שורש וגזרה | ח־ס־ם |
בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל חיזק חומר.
- ”התנור והכירים חדשים..ואין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן אם בשביל לאפות בהן מותר“ (תוספתא, מסכת ביצה – פרק ג, הלכה טז)
- ”ואין מלבנין את הרעפים..ברעפים חדשים שצריך לחסמן“ (בבלי, מסכת ביצה – דף לד, עמוד א)
גיזרון[עריכה]
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
בארמית הפועל במשמעות תהה התלבט הסס ונמנע מפעולה (שבת קמז ע"א 'הווא קמחסם': כתובות כ ע"ב ) רש"י (שבת שם) קושר לשורש המקראי.
חָסָם[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | ש־ר־ש |
דרך תצורה | |
נטיות |
- עברית חדשה מה שמונע
- הוא הציב חסמים
- הפסיכולוג עובד איתי על שחרור החסמים שיש לי בקבלת מחמאות
- [מתמטיקה]
גיזרון[עריכה]
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: obstruction
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |