חסם

חָסַם[עריכה]

סגר ומנע מעבר חופשי.
- ”לֹא-תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ.“ (דברים כה, פסוק ד)
- ”בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת הָעֹבְרִים...“ (יחזקאל לט, פסוק יא)
- ”הַסַּלִּים שֶׁל עֵץ, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב; וְשֶׁל תְּמָרָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִנֵּב מִבִּפְנִים, טָמֵא, שֶׁכֵּן מְקַיְּמִין; כַּלְכָּלָה, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב וְיִגְמֹר אֶת הַתְּלוֹיָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק טז, משנה ב)
(יש לשכתב פירוש זה): חיזק חומר. ציפה חומר בשכבת מגן. אטם חומר נקבובי
- ”שמן של שביעית אין חוסמין בו תנור וכירים ואין סכין בו מנעל וסנדל“ (תוספתא, מסכת שביעית – פרק ו, הלכה י)

לשון חז"ל חיזק חומר.
- ”הַתַּנּוּר וְהַכִּירַיִם חֲדָשִׁים, הֲרֵי הֵן כְּכָל הַכֵּלִים וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן, אֲבָל אֵין [...] מְפִיגִין אוֹתָן בְּצוֹנֵן כְּדֵי לְחַסְּמָן; אִם בִּשְׁבִיל לֶאֱפוֹת בָּהֶן, מֻתָּר.“ (תוספתא, מסכת ביצה – פרק ג, הלכה טז)

בארמית הפועל במשמעות תהה התלבט הסס ונמנע מפעולה (שבת קמז ע"א 'הווא קמחסם': כתובות כ ע"ב ) רש"י (שבת שם) קושר לשורש המקראי.

עברית חדשה מה שמונע
- הוא הציב חסמים
- הפסיכולוג עובד איתי על שחרור החסמים שיש לי בקבלת מחמאות
[מתמטיקה]

ערך בוויקיפדיה: חסם