מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 ערך זה עוסק בסלע, מעוז, עיר בלבנון. לערך העוסק בסוג של אבן ובצורה; ראו צר, צורה.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
צ־ו־ר
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ צוּרִים; צוּר־, ר׳ צוּרֵי־
|
- לשון המקרא סלע גדול, ובלשון פיוטית קדומה הר.[1][2]
- ” וַיֹּאמֶר יהוה, הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי; וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר. וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי, וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר; וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ, עַד עָבְרִי.“ (שמות לג, פסוקים כא–כב)
- ”כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ...“ (במדבר כג, פסוק ט)
- ”...וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים.“ (שמואל א׳ כד, פסוק ב)
- ”הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם־מָיִם; חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָיִם.“ (תהלים קיד, פסוק ח)
- לשון המקרא בהשאלה מעוז, מחסה מוגן ובטוח.
- ”הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי.“ (תהלים לא, פסוק ג)
- לשון המקרא כנוי לאלהים.[דרושה הבהרה]
- ”הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל־דְּרָכָיו מִשְׁפָּט; אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.“ (דברים לב, פסוק ד)
- ”אֵין־קָדוֹשׁ כַּיהוה, כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ; וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ.“ (שמואל א׳ ב, פסוק ב)
- ”יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ; יהוה צוּרִי וְגֹאֲלִי.“ (תהלים יט, פסוק טו)
- שם פרטי לזכר
- ”וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית, כָּזְבִּי בַת־צוּר; רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית־אָב בְּמִדְיָן הוּא.“ (במדבר כה, פסוק טו)
- ”וּבְנוֹ הַבְּכוֹר עַבְדּוֹן וְצוּר וְקִישׁ וּבַעַל וְנָדָב.“ (דברי הימים א׳ ח, פסוק ל)
- אות השורש הראשונה היא שריד לחילופי צ־ט בעקבות חילופי עֿ־טֿ – בעברית צור, בארמית טוּר, טוּרָא[3][4] (ארמית-יהודית: טִינָּרָא, סורית-ארמית: טרנא ܛܪܢܐ), באוגריתית עֿר – 𐎙𐎗,[5] ערבית טֿור – ظور[6] (וגם ظُرَر, ظِرّ). זוג המילים "צור"–"גבעה" המופיע בבמדבר כג, פסוק ט קיים גם בשירת אוגרית: ”בקודש, בצור נחלתי / בנועם, בגבע תלאית” (KTU 1.3 II[7]), ”יובילוך צורים מאוד כסף, גבעות – מחמדי חרוץ.” (KTU 1.3 II[8]).[9]
- 1. rock
- 2. fortress
- 3. God
- ↑ צבי בצר, שירת בלעם ולשונות שם, דף שבועי מאת המרכז ללימודי יסוד ביהדות 294
- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 73
- ↑ https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%98%D7%95%D6%BC%D7%A8_II?lang=he
- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 73
- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 73
- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 73
- ↑ במקור: "בקדש בעֿר נחלתי / בנעם בגבע תלאִית"
- ↑ במקור: "תבלך עֿרם מאִד כסף / גבעם מחמד חֿרץ"
- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 73
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
צור
|
| הגייה* |
tsor
|
| חלק דיבר |
שם־עצם פרטי
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
שער הנצחון בצור
- לשון המקרא עיר נמל בלבנון, שהייתה עיר־ממלכה פיניקית חשובה בימי קדם.
- ”וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה...“ (מלכים א׳ ה, פסוק טו)
- ”וְאָמַרְתָּ לְצוֹר הַיֹּשֶׁבֶת עַל מְבוֹאֹת יָם, רֹכֶלֶת הָעַמִּים אֶל אִיִּים רַבִּים...“ (יחזקאל כז, פסוק ג)
- מפיניקית: 𐤑𐤓 (צר), באוגריתית: 𐎕𐎗 (צר),[1] שם העיר נמצא גם באכדית.
- איטלקית: Tiro
- אנגלית: Tyre
- גרמנית: Tyrus
- הולנדית: Tyrus, Sur
- יוונית: Τύρος (תעתיק: Týros)
- לטינית: Tyrus
- ספרדית: Tiro
- ערבית: صور (תעתיק: צור)
- פולנית: Tyr
- פרסית: صور (תעתיק: צור)
- צרפתית: Tyr
- רוסית: Тир (תעתיק: טיר)
 ערך בוויקיפדיה: צור |
 מדריך טיולים בוויקימסע: צור |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צור |
ערך בוויקיפדיה: צור
מדריך טיולים בוויקימסע: צור
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צור