צור
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק בסלע, מעוז, עיר בלבנון. לערך העוסק בסוג של אבן ובצורה; ראו צר, צורה,
השורש צור בבניין קל השורש צ-ו-ר ניטה לפי גזרת נע"ו\י, ובבניינים הכבדים השורש צ-י-ר ניטה לפי גזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
צ-ו-ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל צָר צָר יָצוּר -אין- -אין- נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל צִיֵּר מְצַיֵּר יְצַיֵּר צַיֵּר לְצַיֵּר פֻּעַל צֻיָּר מְצֻיָּר יְצֻיָּר -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִצְטַיֵּר מִצְטַיֵּר יִצְטַיֵּר הִצְטַיֵּר לְהִצְטַיֵּר צוּר[עריכה]
ניתוח דקדוקי כתיב מלא הגייה* חלק דיבר שם־עצם מין זכר שורש צ־ו־ר דרך תצורה נטיות ר׳ צוּרִים; צוּר־, ר׳ צוּרֵי־ - לשון המקרא סלע.
- ” וַיֹּאמֶר אדני הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר. וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי.“ (שמות לג, פסוקים כא – כב)
- ”וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים“ (שמואל א׳ כד, פסוק ב)
- ”לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יהוה“ (ישעיהו ב, פסוק כא)
- לשון המקרא כנוי לאלהים.
- ”הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.“ (דברים לב, פסוק ד)
- ”אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל“ (שמואל ב׳ כג, פסוק ג)
- לשון המקרא בהשאלה מעוז, מחסה מוגן ובטוח.
- שם פרטי לזכר
- ”וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת-צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית-אָב בְּמִדְיָן הוּא“ (במדבר כה, פסוק טו)
- ”וּבְנוֹ הַבְּכוֹר עַבְדּוֹן וְצוּר וְקִישׁ וּבַעַל וְנָדָב“ (דברי הימים א׳ ח, פסוק ל)
מקור[עריכה]
- מקרא. מקבילה לארמית טוּר, טוּרָא[1] (חילוף אותיות צ↔ט בין עברית↔ארמית). ערבית: בהגיית טֵ'רֲר ظُرَر (וגם: טֵ'ר ظِرّ) . ארמית-יהודית: טִינָּרָא . סורית-ארמית: טרנא ܛܪܢܐ .
- ממקור קדם אינדו-אירופי גְּׁהֻwוּ -ǵʰew כפועל בהוראת 'ליצוק', מושאל לארמנית - ג'וּ ձեւ jew בהוראת צורה,גישה,,תבנית.
נגזרות[עריכה]
צירופים[עריכה]
- מעוז צור
- צור החרטום
- צור הירכתיים
- ישמרהו צורו -י"צ (2)
תרגום[עריכה]
- אנגלית:
צוֹר[עריכה]
ניתוח דקדוקי כתיב מלא צור הגייה* tsor חלק דיבר שם־עצם פרטי מין נקבה שורש דרך תצורה נטיות - לשון המקרא ממלכה קדומה מצפון לישראל, עיר נמל בלבנון.
- ”וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה.“ (מלכים א׳ ה, פסוק טו)
- ”וְאָמַרְתָּ לְצוֹר הַיֹּשֶׁבֶת עַל מְבוֹאֹת יָם רֹכֶלֶת הָעַמִּים.“ (יחזקאל כז, פסוק ג)
מקור[עריכה]
- מקרא
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: צור
מדריך טיולים בוויקימסע: צור
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צור
- לשון המקרא סלע.