צרר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צָרַר (גם צָר)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צרר
שורש וגזרה צ־ר־ר
בניין פָּעַל (קַל)
  1. קשר למקום, אסף בחבילה.

גיזרון[עריכה]

  • השורש במקרא בבינוני צרור

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

צָרַר ב[עריכה]

  1. נעשה לאויב, נלחם והיצר לאחר.
    • ”צרור את המדיינים והכיתם אותם כי צוררים הם לכם“ (במדבר כה, פסוק יח)}}
    • ”וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ“ (במדבר לג, פסוק נה)

גיזרון[עריכה]

מגזירת הכפולים. מצוי במקרא הפועל צר.

נגזרים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]