צרר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

צָרַר (גם צָר)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צרר
שורש וגזרה צ־ר־ר
בניין פָּעַל (קַל)
  1. קשר למקום, אסף בחבילה.

גיזרון[עריכה]

  • השורש במקרא בבינוני צרור.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

צָרַר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צרר
שורש וגזרה צ־ר־ר
בניין פָּעַל (קַל)
  1. נעשה לאויב, נלחם והיצר לאחר.
    • צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם. כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם...“ (במדבר כה, פסוקים יזיח)
    • ”וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ“ (במדבר לג, פסוק נה)

גיזרון[עריכה]

מגזרת הכפולים. מצוי במקרא הפועל צר.

נגזרים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]