צפון

צָפוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צפון
הגייה*	tsafon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־פ־ן
דרך תצורה	משקל קָטוֹל
נטיות	צְפוֹן־

1. אחד מארבעת כיווני רוחות השמים.

   • ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל-ישְׁבֵי הָאָרֶץ“ (ירמיהו א, פסוק יד)
   • ”וְהָיָה גְבוּל מִן-הַיָּם חֲצַר עֵינוֹן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וְצָפוֹן צָפוֹנָה וּגְבוּל חֲמָת וְאֵת פְּאַת צָפוֹן“ (יחזקאל מז, פסוק יז)

2. (פיזיקה) אחד מקטבי המגנט.

גיזרון

• צפון כמו #צָפוּן נגזרו מצָפַן הסיר הצפוֹן ברוב ישוב בני האדם בכדור הארץ הוא הצפוּן מאור השמש.
• באכדית ṣapūnu
• על שם "הר צפון - ג'בל אל־אקרע שלחופי הים התיכון על גבול סוריה־טורקיה, מעין הר אולימפוס כנעני ומקום משכנם של האלים".

צירופים

• איבד את הצפון
• כוכב הצפון
• מצפון תיפתח הרעה
• פיקוד הצפון
• ירכתי צפון

נגזרות

• צפוני
• מצפן

מילים נרדפות

• שמאל

ניגודים

• דרום
• נגב
• תימן

תרגום

• אנגלית: north‏‏‏‏
• ארמית: אסתן
• ערבית: شمال‏‏‏‏
• רוסית: север‏‏‏‏

ראו גם

• סבון, בורית (קשר אטימולוגי דרך תלמ' בבלי, בבא קמא צג:ב)

צירופים נוספים

• צָפוֹן אֲמִתִּי (צָפוֹן גֵּיאוֹגְרָפִי): בטופוגרפיה - הכיוון אל הקוטב הצפוני הגיאוגרפי.
• צִפּוּן-הַמַּפָּה: בטופוגרפיה - הנחת מפה באופן שקוויה יהיו מקבילים לקווים המתאימים להם בשטח. ציפון מפה נעשה בדרך כלל על ידי הקבלת קווי האורך של המפה לכיוון הצפון בעזרת מצפן.
• צְפוֹן-הַמַּצְפֵּן: בטופוגרפיה - הכיוון שהמחוג המגנטי של המצפן מורה אליו.
• צִפּוּן-הַמַּצְפֵּן: הנחת מצפן באופן שהקו צפון-דרום שלו יופנה בכיוון המחוג המגנטי. במצפני שבהם צמוד המגנט ללוח השנתות (כגון: מצפן מנסרתי), נעשה הציפון מאליו.
• צְפוֹן-הָרֶשֶׁת: בטופוגרפיה - כיוון הצפון, שמראים קווי-רשת הקואורדינטות של המפה.
• צָפוֹן מָגְנֵטִי: בטופוגרפיה - הכיוון אל הקוטב המגנטי הצפוני, הנמצא בקרבת הקוטב הצפוני הגיאוגרפי.

המונחים לעיל על פי "מילון מונחים צבאיים", הוצאת צה"ל אג"ם מה"ד, 1980

• המילה צָפוֹן מופיעה בחז"ל בחילוף עיצורים כתעתיק שונה למילה סַבּוֹן אך אין שום קשר אטימולוגי.

סימוכין

שושנת הרוחות

צפון מזרח (קדמה)          מערב (ימה) דרום (נגבה)

צָפוּן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צפון
הגייה*	tsafun
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	צ־פ־ן
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	ר׳ צְפוּנִים; נ׳ צְפוּנָה, נ"ר צְפוּנוֹת

1. חבוי, נסתר, מוסווה.

   • סודו צפון בליבו.
   • ”צָרוּר עֲו‍ֹן אֶפְרָיִם צְפוּנָה חַטָּאתוֹ“ (הושע יג, פסוק יב)
   • ”וצפון לצדיק“ (משלי יג, פסוק כב)
   • ”עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ“ (תהלים פג, פסוק ד)
   • המידע הרגיש צפון במוחו של האלוף.

2. אחד מחמישה עשר סימני סדר הפסח.

   • במהלך קריאת ההגדה, צפון קורא לאכילת האפיקומן.

גיזרון

• מן צָפַן.
• באוגריתית צּפּן ẓpn (ז'פן) להחביא,מקלט. בעברית וארמית, האלופון למקבילה האוגריתית היא: ṣpn (צפן).
• ערבית שורש צ-ה-ר ظ ه ر במשמעויות של "נראות ברורה" או "צלולה" .

נגזרות

• מצפון

מילים נרדפות

• גלום
• טמון
• נצור
• צרור

תרגום

• אנגלית: hidden‏‏‏‏

ראו גם

• הסוואה
• הצפנה
• מצפונים
• צופן

צְפוֹן

1. אליל מצרי.

   • ”וַיִּסְעוּ מֵאֵתָם וַיָּשָׁב עַל פִּי הַחִירֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל“ (במדבר לג, פסוק ז)

2. שם פרטי לזכר.

   • ”בְּנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם לִצְפוֹן מִשְׁפַּחַת הַצְּפוֹנִי“ (במדבר כו, פסוק טו)

צירופים

• בעל צפון

ראו גם

• צְפוֹ