שם פעולה מן הפועל הגיד. יש מפרשים מן 'נגד' בארמית במשמעות משיכה, עפ"י הדרשות שמושכים לבו של אדם. למשל, בספר "הערוך" לנתן מרומי.
כן מצויים משחקי־מילים על שורש זה: ”דכתיב ויגד משה - דברים שמושכין לבו של אדם כאגדה“ (בבלי, מסכת שבת – דף פז, עמוד א), ”'וכל משען מים' - אלו בעלי אגדה, שמושכין לבו של אדם כמים באגדה“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף יד, עמוד א), ואחרים.
בהקשר של פסח, המצוה לספר ביציאת מצרים בליל פסח נאמרה בפסוק "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (שמות יג ח); ומכאן, קיום מצוה זו נקרא הגדה, וגם הדברים שאומרים כאשר מספרים ביציאת מצרים נקראים בשם הגדה.