נגבה

יש להוסיף לדף זה את הערך: נִגְבָּה.

נֶגְבָּה

לשון המקרא דרומה, לכיוון דרום; לכיוון ארץ הנגב.
- ”וַיהוָה אָמַר אֶל-אַבְרָם שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם, צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה“ (בראשית יג, פסוק יד)
- ”וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ.“ (בראשית כח, פסוק יד)
- ”כִּי עַד כֹּה וָכֹה פָּשְׁטוּ הַחֲיָלִים לִפְלֶשֶׁת / עַד עֵמֶק הָרְפָאִים נֶגְבָּה לִירוּשָׁלָיִם“ (מִלְחֲמוֹת דָּוִד בַּפְּלִשְׁתִּים, מאת יהודה ליב גורדון, בפרויקט בן יהודה)