אסתן
אֶסְתָּן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אסתן |
| הגייה* | estan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון חז"ל [ארמית] צפון – אחד מרוחות השמים.
- ”והאיכא עדים במדינת הים השתא מיהת ליתנהו קמן עדים בצד אסתן“ (בבלי, מסכת כתובות – דף כג, עמוד א)
- ”לאו משום מיטרא אלא משום דשמעתא בעא צילותא ביומא דאסתנא“ (בבלי, מסכת מגילה – דף כח, עמוד ב)
- ”הרואה רקיע בטהרתה וכו' אימתי אמר אביי כי אתא מטרא כולי ליליא ובצפרא אתא אסתנא ומגלי להו לשמיא“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נט, עמוד א)
גיזרון
[עריכה]מאכדית: אִישְׁתַּנֻ ištānu