עברית חדשה תרשים המחלק את מעגל האופק לארבעה כיוונים ראשיים לפי רוחות השמיים (צפון, דרום, מזרח, מערב) ולכיווני ביניים.
”מכל המקומות האלה הריצה מכתבים לכל קצות העולם, שפעלו כקול הרדיו הנשלח לכל העברים של שושנת הרוחות [...].“ ("דֹאר היום", 10 במרץ 1922, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
"הצופה העומד במרכז האֹפק ופניו צפונה ימצא: לימינו מזרח, מאחוריו דרום לשמאלו מערב. התרשים המראה את חלוקת האֹפק בצורה זו, נקרא שושנת הרוחות." (רב חובל יוסף פודולי, תורת המצפן, תש"י)
מעגלי האופק של מצפנים בעלי חלוקה רבעית או נקודית מבוססים על שושנת הרוחות.
שושנת הרוחות שימשה להתמצאות במרחב הגאוגרפי לפני המצאת המצפן המגנטי.