מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מצפון |
| הגייה* | matspun |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־פ־ן, שלמים |
| דרך תצורה | משקל מַקְטוּל |
| נטיות | ר׳ מַצְפּוּנִים |
- לשון המקרא, רק ברבים דברים שמוצפנים, שהוחבאו במיסתור, אוצרות חבויים.
- בהשאלה מ(1), רק ברבים סודות, מה שאדם מסתיר.
- הזהר פן תגלה מצפוניך לאיש תככים
- התחושה מהו הדבר הנכון לעשותו והדחף לעשות את הנכון והצודק. (הערה: בבנית משפט מתיחסים אל המצפון כאילו היה אבר בגוף).
- מצפונו של פינוקיו אמר לו ללכת לבית הספר, אך הוא פנה לקרקס.
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא ובצורת רבים, נגזרה מצפן-הסתיר כמו צָפוּן.
