מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מסווה
|
| הגייה* |
masve
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ס־ו־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל מַקְטֵל
|
| נטיות |
ר׳ מַסְוִים. נס׳ מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר׳ נס׳ מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ.
|
- כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם.
- ”וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ“ (שמות לד, פסוקים לג–לה).
- מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר)
