מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
צלול
|
| הגייה* |
tsalul
|
| חלק דיבר |
שם־תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
צ־ל־ל
|
| דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
| נטיות |
ר׳ צְלוּלִים; נ׳ צְלוּלָה, נ"ר צְלוּלוֹת
|
- שקוף, זך, בהיר.
- בריכת המים נקיה והמים בה צלולים.
- האוויר בפיסגה היה צלול וניתן היה לראות למרחוק.
- "אֲוִיר הָרִים צָלוּל כַּיַּיִן / וְרֵיחַ אֳרָנִים / נִשָּׂא בְּרוּחַ הָעַרְבַּיִם / עִם קוֹל פַּעֲמוֹנִים" (יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב
, מאת נעמי שמר)
- בהשאלה: כינוי לאדם שמחשבתו בהירה, שהוא בהכרה מלאה.
- למרות גילה המופלג, היא עדיין צלולה לחלוטין.
מילים נרדפות[עריכה]
