מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | צלול |
| הגייה* | tsalul |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ל־ל ד |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | ר׳ צְלוּלִים; נ׳ צְלוּלָה, נ"ר צְלוּלוֹת |
- שקוף, זך, בהיר.
- בריכת המים נקיה והמים בה צלולים.
- האוויר בפיסגה היה צלול וניתן היה לראות למרחוק.
- "אֲוִיר הָרִים צָלוּל כַּיַּיִן / וְרֵיחַ אֳרָנִים / נִשָּׂא בְּרוּחַ הָעַרְבַּיִם / עִם קוֹל פַּעֲמוֹנִים" (יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב
, מאת נעמי שמר)
- בהשאלה: כינוי לאדם שמחשבתו בהירה, שהוא בהכרה מלאה.
- למרות גילה המופלג, היא עדיין צלולה לחלוטין.
