התיאש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הִתְיָאֵשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התייאש
שורש וגזרה י־א־שׁ
בניין הִתְפַּעֵל
  1. לשון חז"ל איבד תקוה; חדל ממאמציו כיוון שפגה אמונתו בדבר.
    • ”נָטְלוּ מוֹכְסִין אֶת חֲמוֹרוֹ וְנָתְנוּ לוֹ חֲמוֹר אַחֵר, גָּזְלוּ לִסְטִים אֶת כְּסוּתוֹ וְנָתְנוּ לוֹ כְסוּת אַחֶרֶת, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַבְּעָלִים מִתְיָאֲשִׁין מֵהֶן; הַמַּצִּיל מִן הַנָּהָר אוֹ מִן הַגַּיִס אוֹ מִן הַלִּסְטִים, אִם נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.“ (משנה, מסכת בבא קמאפרק י, משנה ב)
    • ”נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר, הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת.“ (משנה, מסכת אבותפרק א, משנה ז)

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל משורש מקראי. בערבית אותו שורש באותה משמעות: يَئِسَ (הגייה: יַאִסַ).

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]