התעלם
הִתְעַלֵּם
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | התעלם |
| שורש וגזרה | ע־ל־ם |
| בניין | הִתְפַּעֵל |
- התנהג כאילו הדבר לא קיים; עשה עצמו לא יודע מה מתרחש סביבו.
- ”לֹא־תִרְאֶה אֶת־חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ, וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם; הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ.“ (דברים כב, פסוק ד)
- ”הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת; כִּי־תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.“ (ישעיהו נח, פסוק ז)
- ”הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי; וְאַל־תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי.“ (תהלים נה, פסוק ב)
גיזרון
[עריכה]- מקור הפועל במקרא.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: ignore