מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | חך |
| הגייה* | khekh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־כ־ך |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | חִכִּי, חִכּוֹ, חִכָּהּ, |
מיקום החך בפה
- גג הפה אצל בני אדם ובעלי חוליות.
- ”מַה־נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי.“ (תהלים קיט, פסוק קג)
- ”כִּי־אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי; וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע.“ (משלי ח, פסוק ז)
- ”אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ כִּי־טוֹב; וְנֹפֶת מָתוֹק עַל־חִכֶּךָ.“ (משלי כד, פסוק יג)
- ”כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים; בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.“ (שיר השירים ב, פסוק ג)
- ”דָּבַק לְשׁוֹן יוֹנֵק אֶל־חִכּוֹ בַּצָּמָא; עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם, פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם.“ (איכה ד, פסוק ד)
- ייתכן כי השורש המקורי הוא ח־נ־ך, כנראה במילה חניכיים, וה־נ' נבלעה (כפי שקרה במילה אף מהשורש א־נ־ף).
 ערך בוויקיפדיה: חך |
ערך בוויקיפדיה: חך