מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חך
|
| הגייה* |
khekh
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־כ־ך
|
| דרך תצורה |
משקל קֵטֶל
|
| נטיות |
חִכִּי, חִכּוֹ, חִכָּהּ,
|
- גג הפה אצל בני אדם ובעלי חוליות.
- ”וּלְשׁוֹנְךָ אַדְבִּיק אֶל-חִכֶּךָ וְנֶאֱלַמְתָּ וְלֹא-תִהְיֶה לָהֶם לְאִישׁ מוֹכִיחַ כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה.“ (יחזקאל ג, פסוק כו)
- ”מַה-נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי.“ (תהלים קיט, פסוק קג)
- ”אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי; אִם-לֹא אַעֲלֶה אֶת-יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.“ (תהלים קלז, פסוקים ה – ו)
- ”כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ.“ (משלי ה, פסוק ג)
- ”כִּי-אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע.“ (משלי ח, פסוק ז)
- ”אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ כִּי-טוֹב וְנֹפֶת מָתוֹק עַל-חִכֶּךָ.“ (משלי כד, פסוק יג)
- ”כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.“ (שיר השירים ב, פסוק ג)
- ”דָּבַק לְשׁוֹן יוֹנֵק אֶל-חִכּוֹ בַּצָּמָא עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם.“ (איכה ד, פסוק ד)
- ייתכן כי השורש המקורי הוא ח־נ־ך, כנראה במילה חניכיים, וה־נ' נבלעה (כפי שקרה במילה אף מהשורש א־נ־ף).
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: חך |
ערך בוויקיפדיה: חך
