ספר א (שורש)
השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש | |
|---|---|
| משמעות עיקרית | |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
נטיות הפעלים
[עריכה]| ס־פ־ר א | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | סָפַר | סוֹפֵר (ב׳ פעוּל: סָפוּר) |
יִסְפֹּר | סְפֹר | לִסְפֹּר |
| נִפְעַל | נִסְפַּר | נִסְפָּר | יִסָּפֵר | הִסָּפֵר | לְהִסָּפֵר |
| הִפְעִיל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הֻפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | סִפֵּר | מְסַפֵּר | יְסַפֵּר | סַפֵּר | לְסַפֵּר |
| פֻּעַל | סֻפַּר | מְסֻפָּר | -יְסֻפַּר | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
גיזרון
[עריכה]- נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.