הורה

הוֹרֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הורה
הגייה^*	hore
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ה־ר־י/ה
דרך תצורה	משקל קוֹטֵל
נטיות	נ׳ הוֹרָה, הוֹרַת־; ר׳ הוֹרִים, הוֹרֵי־

שם כללי לאב או לאם.
- "זֶה הִתְחִיל מִשְּׁנֵי הוֹרִים / עַלִּיזִים וּצְעִירִים / שֶׁהוֹלִידוּ בִּשְׁבִילִי / אֶת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי." (הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי, מאת יורם טהרלב)
- המורה הודיעה שכל ילד חייב להגיע ליום ההורים לפחות עם הורה אחד.
- הוריי התחתנו כשהיו בני עשרים.

מן הרה. המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בברכת יעקב ליוסף: ”בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל-בִּרְכֹת הוֹרַי עַד-תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם; תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו“ (בראשית מט, פסוק כו).

פקד, ציווה.
- המפקד הורה לחייליו לסדר מיד את הבלגן שעשו.
הראה, ציין, סימן.
- המפה מורה לנו שעלינו להמשיך ישר עם השביל על־מנת להגיע ליעדנו.
- ”הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ-בַּאֲמִתֶּךָ; יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ“ (תהילים פו, פסוק יא)
- ”גַּם אָנֹכִי, חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַיהוָה מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם; וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה“ (שמואל א׳ יב, פסוק כג)
לימד.

השורש י־ר־ה ב הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת נל"י/ה וגם לגזרת נפ"יו.

ריקוד עם שמוצאו בבלקן הנרקד במעגל בקצב מהיר.
- "כל המילים השמחות / פרצו, שוב, בהורה סוערת. / טיפסנו עם כל הרוחות / אל פסגת החרמון הזוהרת." (מלכות החרמון, מאת אפי נצר)
- "הורה טנק רתום לפרד, / הורה סיירי התות, / הורה נח"ל מסחררת, / הורה האחזות." (הורה היאחזות, מאת יחיאל מוהר)

ערך בוויקיפדיה: הורה