זיו

זִיו

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זיו
הגייה*	ziv
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קִיל
נטיות	ר׳ זִיוִים; זִיו־, ר׳ זִיוֵי־; כ׳ זִיווֹ, זִיוָה, זִיוָם

1. אור, מאור, הדרת כבוד, אור השמש.

   • "מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, בָּטַל זִיו הַחָכְמָה; מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן, בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה וּמֵתָה טָהֳרָה וּפְרִישׁוּת." (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה טו)
   • "יִרְאֶה זִיו אֲדֹנָי מִתְחַדֵּשׁ לַבְּקָרִים / וְשָׁב לִימֵי עֲלוּמָיו וְזָכַר יְמֵי חָרְפּוֹ" (עַל אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

2. שם פרטי לזכר ולנקבה.

גיזרון

• המילה מופיעה במקרא פעמיים כחלק מהצירוף ירח זיו, ועוד חמש פעמים בחלקים הארמיים של ספר דניאל.

צירופים

• זיו פנים
• זיו החכמה
• זיו השכינה
• זיו נעורים
• ירח זיו

מילים נרדפות

• אור
• הדר
• הוד
• זהר
• נגה
• קורן

תרגום

• אנגלית: brightness, radiance‏‏‏‏