נר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נֵר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נר
הגייה* ner
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר ונקבה
שורש נ־ו־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ נֵרוֹת; נֵר־, ר׳ נֵרוֹת־
נרות שעווה
נר שמן עשוי חרס
  1. כלי למאור שבו להבה בוערת בחומר דלק העולה בפתיל. בעבר השתמשו בשמנים, כיום חומר הדלק בעיקר שעוות מוצקות.
    • ”וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד“ (שמות כז, פסוק כ)
    • ”עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי אדני תָּמִיד“ (ויקרא כד, פסוק ד)
    • "...אני זוכר בליל שבת הַנֵּר דולק/ ואבי מביט, מביט בי ושותק." ("יש מקום", יהורם גאון)
    • הדלקתי נר בעת הפסקת החשמל.
  2. כמוסה בעלת צורה גלילית צרה המוכנסת לגוף האדם באבר-צרכיו כטיפול תרופתי .
    • כדי להוריד את החום במהירות המליץ לי הרופא לקחת נר.

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת לשפות שמיות: (אשורית; nēr), (אתיופית; nār, nūr) ,(אכדית;nūru) (אוגריתית: nr 'זוהר, מנורה'[1]). ראו פועל נָהַר 'התמלא אור', משם גם מנורה, נהיר.
  • בלשון התורה השם כולל את הכלי חומר הבעירה והפתילה יחדיו. אולי משורש נור-אש בארמית וערבית. בלשון חז"ל השם הוא הכלי לבד. ראו רמב"ם הלכות חנוכה: לוקח שמן ונרות ומדליק.
  • במרחב המערב-שמי נחשב השם 'נר' לחלק משמה של האלוהות, וכשם ראש בית אב ”בֶּן-נֵר“ (שמואל א׳ יד, פסוק נ) . אכדית: נוּרֻ nūru בהוראה מילולית: 'מנורת-הקודש' ששמו מתקשר עם השם התאופורי של האל נֻסְקֻ nusku ושפולחנו כלל את אמירת המִשְׁנַן (מנטרה): "אַנַה פַּאן-נֻרִי" (ana pān nūri) השוו : ”אַתָּה נֵירִי יְהוָה“ (שמואל ב׳ כב, פסוק כט), בנוסף 'נוּר-צַלְמֻ' נחשב היה ל-'צלם מנורת המקדש' של האלוהות - הדד . אוגריתית: nyr-נר /נרת-nrt שמות אלו שמשו בהגדרת אלוהות השמש [2].

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נרות
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נרות שמן

נָר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נר
שורש וגזרה נ־י־רגזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא עִבֵּד וְחָרַשׁ שָׂדֶה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הִכְשִׁיר שָׂדֶה לִזְרִיעָה.
    • ”כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם, נִירוּ לָכֶם נִיר; וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל-קֹצִים“ (ירמיהו ד, פסוק ג)
    • ”זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד נִירוּ לָכֶם נִיר; וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה עַד יָבוֹא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם“ (הושע י, פסוק יב)

גיזרון[עריכה]

  • גזירת פועל מן ניר


השורש ניר

בבניין קל השורש נ-י-ר ניטה על דרך גזרת נע"ו/י, ואילו בבניין נפעל ניטה על דרך גזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־י־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָר נָר יָנִיר נִיר לָנִיר
נִפְעַל נוֹנַר מְנוֹנָר -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 633
  2. The Dictionary of Deities and Demons in the Bible / Karel van der Toorn, Bob Becking and Pieter W. עמ'504