מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
נר
הגייה *
ner
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
נ־ו־ר
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
ר׳ נֵרוֹת; נֵר־, ר׳ נֵרוֹת־
נרות שעווה
נר שמן עשוי חרס
לשון המקרא כלי למאור ופולחן , ושחומר בעירתו הופק משמנים בלבד.
”וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד“ (שמות כז , פסוק כ )
”עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי אדני תָּמִיד“ (ויקרא כד , פסוק ד )
”אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר . כָּל מָקוֹם שֶּׁאֵין מַכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה“ (משנה, מסכת פסחים – פרק א, משנה א )
עברית חדשה כלי למאור,ופולחנות-דתיים עשוי לרוב שעוות מוצקות .
"...אני זוכר בליל שבת הַנֵּר דולק/ ואבי מביט, מביט בי ושותק." ("יש מקום", יהורם גאון )
הדלקתי נר בעת הפסקת החשמל.
עברית חדשה כמוסה בעלת צורה גלילית צרה המוכנסת כטיפול תרופתי בפי-הטבעת.
טיפול תרופתי בנר או פתילה ניתן לסובלים מבעיות בריאותיות .
בלשון המקרא משמעות השם כוללת את הכלי, חומר-הבעירה, והפתילה יחדיו. כנראה שהשורש נור בהוראת 'אש' משותף לארמית וערבית . בלשון חז"ל 'נר' הוא הכלי לבד. ותקופת התלמוד חומר הבעירה הופק משמן בלבד . ראו רמב"ם הלכות חנוכה: לוקח שמן ונרות ומדליק. המילה משותפת לשפות שמיות: (אשורית; nēr), (אתיופית; nār, nūr) ,(אכדית;nūru) (אוגריתית: nr 'זוהר, מנורה'[1] ). מן תיבת 'נר' נגזרו: 1)שם העצם - מנ ור ה , 2)שם התואר - נ היר , 3)והפועל - נָהַר בהוראת 'התמלא אור'.
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
נר תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
נרות
לשון המקרא עִבֵּד וְחָרַשׁ שָׂדֶה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הִכְשִׁיר שָׂדֶה לִזְרִיעָה .
”כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם, נִירוּ לָכֶם נִיר; וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל-קֹצִים“ (ירמיהו ד , פסוק ג )
”זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד נִירוּ לָכֶם נִיר; וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה עַד יָבוֹא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם“ (הושע י , פסוק יב )
השורש ניר
בבניין קל השורש נ-י-ר ניטה על דרך גזרת נע"ו/י , ואילו בבניין נפעל ניטה על דרך גזרת נפ"יו .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
נ־י־ר
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נָר
נָר
יָנִיר
נִיר
לָנִיר
נִפְעַל
נוֹנַר
מְנוֹנָר
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
הִפְעִיל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
הֻפְעַל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
פֻּעַל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 633