"כגון מנורה של עץ שהיא משמשת את הנר בשעת הדלקה, וכן שמניחין תחת הכלים בשעת מלאכה, והדפוסין כולן" (משנה תורה, הלכות כלים, ד', ג')
עברית חדשה בהשאלהמן (1): גוף תאורה המאיר באמצעות נורה.
”פעם אחת, כשהייתי מהלך בלילה ברחובה של אחת העיירות שם, נזדמנתי לבית-מרזח – חורבה גדולה ורחבת-ידים, שאין אור המנורה הדולקת בתוכו מגיע עד זויותיו.“ (שם ויפת בעגלה, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
1. תבנית המילה מופיעה בלשון אוגריתית: "מנרת" (mnrt), בהוראת פמוט. ובעגה הנבטית: מנר (mnr) [1].
2. מחדשי השפה העברית עסקו לא רק ביצירה של מילים עבריות חדשות בלבד אלה גם בעדכון משמעויות של מילים קדומות, כלומר מתן משמעות חדשה למילים המצויות במקורות העתיקים כדוגמת מנורה שבמקורה בעברית-מקראית שימשה בהוראת מתקן או מעמד עבור נרות
.jpg)
ערך בוויקיפדיה: מנורה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנורה (2)