”פעם אחת, כשהייתי מהלך בלילה ברחובה של אחת העיירות שם, נזדמנתי לבית-מרזח – חורבה גדולה ורחבת-ידים, שאין אור המנורה הדולקת בתוכו מגיע עד זויותיו.“ (שם ויפת בעגלה, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
לשון המקרא התקן בעל מספר תושבות לנרות או לחומר בערה אחר, אשר בנוי בצורת זרועות משוכות.