מנורה
מְנוֹרָה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מנורה |
הגייה* | menora |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | נ־ו־ר |
דרך תצורה | משקל מַקְטֵלָה |
נטיות | ר׳ מְנוֹרוֹת; מְנוֹרַת־, ר׳ מְנוֹרוֹת־ |
- לשון המקרא התקן בעל מספר תושבות לנרות או לחומר בערה אחר, אשר בנוי בצורת זרועות משוכות.
- ”וּמִשְׁקָל לִמְנֹרוֹת הַזָּהָב, וְנֵרֹתֵיהֶם זָהָב, בְּמִשְׁקַל-מְנוֹרָה וּמְנוֹרָה, וְנֵרֹתֶיהָ; וְלִמְנֹרוֹת הַכֶּסֶף בְּמִשְׁקָל לִמְנוֹרָה וְנֵרֹתֶיהָ, כַּעֲבוֹדַת מְנוֹרָה וּמְנוֹרָה.“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק טו)
- "כגון מנורה של עץ שהיא משמשת את הנר בשעת הדלקה, וכן שמניחין תחת הכלים בשעת מלאכה, והדפוסין כולן" (משנה תורה, הלכות כלים, ד', ג')
- עברית חדשה בהשאלה מן (1): גוף תאורה המאיר באמצעות נורה.
- ”פעם אחת, כשהייתי מהלך בלילה ברחובה של אחת העיירות שם, נזדמנתי לבית-מרזח – חורבה גדולה ורחבת-ידים, שאין אור המנורה הדולקת בתוכו מגיע עד זויותיו.“ (שם ויפת בעגלה, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
גזרון
[עריכה]- 1. תבנית המילה מופיעה בלשון אוגריתית: "מנרת" (mnrt), בהוראת פמוט. ובעגה הנבטית: מנר (mnr) [1].
- 2. מחדשי השפה העברית עסקו לא רק ביצירה של מילים עבריות חדשות בלבד אלה גם בעדכון משמעויות של מילים קדומות, כלומר מתן משמעות חדשה למילים המצויות במקורות העתיקים כדוגמת מנורה שבמקורה בעברית-מקראית שימשה בהוראת מתקן או מעמד עבור נרות
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]1
[עריכה]2
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: מנורה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנורה (2) |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנורה |
- אילון גלעד, איך נוצר הפָּנָס, ומתי הופיעה הנוּרָה העברית?, באתר "הארץ", 13 בדצמבר 2020
סמוכין
[עריכה]- ↑ עמ' 564 mnrt ;HANDBOOK OF ORIENTAL STUDIES HANDBUCH DER ORIENTALISTIK SECTION ONE THE NEAR AND MIDDLE EAST