מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לקח מאחר בלא רשות ובסתר.
”וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.“ (בראשית לא , פסוק יט )
”וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא.“ (בראשית לא , פסוק כ )
”כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה“ (שמות כא , פסוק לז )
הילד גנב סוכריה מהמוכר.
העליב; פעל במרמה, הונה, הוליך שולל.
”וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב.“ (בראשית לא , פסוק כו )
”לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר.“ (בראשית לא , פסוק כז )
מקראי. כנראה, נוצרה מין התיבה האוגריתית המצויה גם בעברית - 'גב ', המתקשרת עם ה'פּוֹעֶל-מאחורי-הגב' . השוו לארמית: גְּנַב (ܓܢܰܒ); ערבית جَنَب (janab), جَنْبٌ (janbun) - "לפגוע בצד", "לשים בצד".[1]
המילה מתועדת בלוחות עמרנה הכתובות בניב כנעני מן המאה ה-14 לפנה"ס בהגיית גַנבּא gána-ba. צטוט: "אחרי שגנב את סִלִם מרדוך מיהרתי לעזרת עשתרות".[ דרוש מקור ]
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש גנב
השורש ג־נ־ב הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ג־נ־ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
גָּנַב
גּוֹנֵב
יִגְנׁב
גְּנׁב
לִגְנׁב
נִפְעַל
נִגְנַב
נִגְנָב
יִגָּנֵב
הִגָּנֵב
לְהִגָּנֵב
הִפְעִיל
הִגְנִיב
מַגְנִיב
יַגְנִיב
הַגְנֵב
לְהַגְנִיב
הֻפְעַל
הֻגְנַב
מֻגְנָב
יֻגְנַב
-אין-
-אין-
פִּעֵל
גִּנֵּב
מְגַנֵּב
יְגַנֵּב
גַּנֵּב
לְגַנֵּב
פֻּעַל
גֻּנַּב
מְגֻנָּב
יְגֻנַּב
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְגַּנֵּב
מִתְגַּנֵּב
יִתְגַּנֵּב
הִתְגַּנֵּב
לְהִתְגַּנֵּב
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
גנב
הגייה *
ganav
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ג־נ־ב
דרך תצורה
משקל קַטָּל
נטיות
נ׳ גַּנֶּבֶת; ר׳ גַּנָּבִים, גַּנָּבֵי־; נ"ר גַּנָּבוֹת
מי שלוקח מה שאינו שלו בלי רשות .
”אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת, אֵין לוֹ דָּמִים“ (שמות כב , פסוק א )
השוטר לכד את הגנב .
מילים נרדפות [ עריכה ]
הובא בדרך של מרמה; היה למושא הגניבה.
”כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר.“ (בראשית מ , פסוק טו )
”וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ“ (שמות כב , פסוק ו )
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש גנב
השורש ג־נ־ב הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ג־נ־ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
גָּנַב
גּוֹנֵב
יִגְנׁב
גְּנׁב
לִגְנׁב
נִפְעַל
נִגְנַב
נִגְנָב
יִגָּנֵב
הִגָּנֵב
לְהִגָּנֵב
הִפְעִיל
הִגְנִיב
מַגְנִיב
יַגְנִיב
הַגְנֵב
לְהַגְנִיב
הֻפְעַל
הֻגְנַב
מֻגְנָב
יֻגְנַב
-אין-
-אין-
פִּעֵל
גִּנֵּב
מְגַנֵּב
יְגַנֵּב
גַּנֵּב
לְגַנֵּב
פֻּעַל
גֻּנַּב
מְגֻנָּב
יְגֻנַּב
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְגַּנֵּב
מִתְגַּנֵּב
יִתְגַּנֵּב
הִתְגַּנֵּב
לְהִתְגַּנֵּב