גנב

יש להוסיף לדף זה את הערך: גִּנֵּב.

גָּנַב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גנב
שורש וגזרה	ג־נ־ב, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קל)

1. לקח מאחר בלא רשות ובסתר.

   • "וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ." (בראשית לא, פסוק יט)
   • "וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא." (בראשית לא, פסוק כ)
   • "כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה" (שמות כא, פסוק לז)
   • הילד גנב סוכריה מהמוכר.

2. העליב; פעל במרמה, הונה, הוליך שולל.

   • "וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב." (בראשית לא, פסוק כו)
   • "לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר." (בראשית לא, פסוק כז)

גיזרון

• מקראי. השוו לארמית: גְּנַב (ܓܢܰܒ); ערבית جَنَب (janab), جَنْبٌ (janbun) - "לפגוע בצד", "לשים בצד".‏

צירופים

• גניבה ספרותית
• גניבת דעת
• הגונב מגנב פטור
• כל גנב סופו תליה

נגזרות

• גנוב
• גניבה

מילים נרדפות

• פילח

תרגום

• אנגלית: steal‏‏‏‏
• ערבית: سرق‏‏‏‏ (תעתיק: סרק)
• רוסית: красть‏‏‏‏

גַּנָּב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גנב
הגייה*	ganav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־נ־ב
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ גַּנָּבִים; נ׳ גַּנֶּבֶת או׳ גַּנָּבִית או׳ גַּנָּבָה, נ"ר גַּנָּבוֹת; ר׳ גַּנָּבֵי־

1. אדם שביצע גניבה.

   • "אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת, אֵין לוֹ דָּמִים" (שמות כב א)
   • השוטר לכד את הגנב.

צירופים

• הגונב מגנב פטור
• פרצה קוראת לגנב
• על ראש הגנב בוער הכובע

תרגום

יידיש: גנב‏‏‏‏ (הגייה: ganef)

גֻּנַּב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גונב
שורש וגזרה	ג־נ־ב, גזרת השלמים
בניין	פועל

1. הובא בדרך של מרמה; היה למושא הגניבה.

   • "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר." (בראשית מ, פסוק טו)