גנב

יש להוסיף לערך זה את ההומוגרפים: גִּנֵּב, גֻּנַּב.

גָּנַב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גנב
שורש וגזרה	ג־נ־ב, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קל)

1. לקח מאחר בלא רשות ובסתר.

   • "כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה" (שמות כא לז).
   • הילד גנב סוכריה מהמוכר.

צירופים

• גניבה ספרותית
• גניבת דעת
• הגונב מגנב פטור
• כל גנב סופו תליה

נגזרות

• גנוב
• גניבה

מילים נרדפות

• פילח

תרגום

• אנגלית: steal‏‏‏‏
• רוסית: красть‏‏‏‏

גַּנָּב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גנב
הגייה*	ganav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־נ־ב
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר"ז; גַּנָּבִים, ר"נ; גַּנָּבוֹת, נ'; גַּנֶּבֶת או גַּנָּבִית או גַּנָּבָה, נ"ר; גַּנָּבֵי-

1. אדם שביצע גניבה.

   • "אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת, אֵין לוֹ דָּמִים" (שמות כב א)
   • השוטר לכד את הגנב.

צירופים

• הגונב מגנב פטור
• פרצה קוראת לגנב
• על ראש הגנב בוער הכובע

תרגום

יידיש: גנב‏‏‏‏ (הגייה: ganef)