מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
[[קטגוריה: בניין פָּעַל (קל)]]
- לקח מאחר בלא רשות ובסתר.
- "וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ." (בראשית לא, פסוק יט)
- "וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא." (בראשית לא, פסוק כ)
- "כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה" (שמות כא, פסוק לז)
- הילד גנב סוכריה מהמוכר.
- העליב; פעל במרמה, הונה, הוליך שולל.
- "וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב." (בראשית לא, פסוק כו)
- "לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר." (בראשית לא, פסוק כז)
- מקראי. השוו לארמית: גְּנַב (ܓܢܰܒ); ערבית جَنَب (janab), جَنْبٌ (janbun) - "לפגוע בצד", "לשים בצד".[1]
מילים נרדפות[עריכה]
השורש גנב
|
השורש ג־נ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
ג־נ־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
גָּנַב
|
גּוֹנֵב
|
יִגְנׁב
|
גְּנׁב
|
לִגְנׁב
|
נִפְעַל
|
נִגְנַב
|
נִגְנָב
|
יִגָּנֵב
|
הִגָּנֵב
|
לְהִגָּנֵב
|
הִפְעִיל
|
הִגְנִיב
|
מַגְנִיב
|
יַגְנִיב
|
הַגְנֵב
|
לְהַגְנִיב
|
הֻפְעַל
|
הֻגְנַב
|
מֻגְנָב
|
יֻגְנַב
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
גִּנֵּב
|
מְגַנֵּב
|
יְגַנֵּב
|
גַּנֵּב
|
לְגַנֵּב
|
פֻּעַל
|
גֻּנַּב
|
מְגֻנָּב
|
יְגֻנַּב
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְגַּנֵּב
|
מִתְגַּנֵּב
|
יִתְגַּנֵּב
|
הִתְגַּנֵּב
|
לְהִתְגַּנֵּב
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
גנב
|
הגייה* |
ganav
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ג־נ־ב
|
דרך תצורה |
משקל קַטָּל
|
נטיות |
ר׳ גַּנָּבִים; נ׳ גַּנֶּבֶת או׳ גַּנָּבִית או׳ גַּנָּבָה, נ"ר גַּנָּבוֹת; ר׳ גַּנָּבֵי־
|
- מי שלוקח מה שאינו שלו בלי רשות.
- "אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת, אֵין לוֹ דָּמִים" (שמות כב, פסוק א)
- השוטר לכד את הגנב.
מילים נרדפות[עריכה]
השורש גנב
|
השורש ג־נ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
ג־נ־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
גָּנַב
|
גּוֹנֵב
|
יִגְנׁב
|
גְּנׁב
|
לִגְנׁב
|
נִפְעַל
|
נִגְנַב
|
נִגְנָב
|
יִגָּנֵב
|
הִגָּנֵב
|
לְהִגָּנֵב
|
הִפְעִיל
|
הִגְנִיב
|
מַגְנִיב
|
יַגְנִיב
|
הַגְנֵב
|
לְהַגְנִיב
|
הֻפְעַל
|
הֻגְנַב
|
מֻגְנָב
|
יֻגְנַב
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
גִּנֵּב
|
מְגַנֵּב
|
יְגַנֵּב
|
גַּנֵּב
|
לְגַנֵּב
|
פֻּעַל
|
גֻּנַּב
|
מְגֻנָּב
|
יְגֻנַּב
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְגַּנֵּב
|
מִתְגַּנֵּב
|
יִתְגַּנֵּב
|
הִתְגַּנֵּב
|
לְהִתְגַּנֵּב
|
| |
|
- הובא בדרך של מרמה; היה למושא הגניבה.
- "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר." (בראשית מ, פסוק טו)