ארך

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola actions back.png ערך זה עוסק במרחק. לערך העוסק בקיצור למילה ארכיון או ארכיאולוגיה; ראו ארכ'.
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: אָרַךְ, אֶרֶךְ.

אֹרֶךְ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אורך
הגייה* orekh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ר־ך
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ אֳרָכִים; אֹרֶך־, ר׳ אָרְכֵי־
  1. מרחק של נקודת זמן מנקודת זמן או בין שני קצותיו של דבר.
    • ”קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה.“ (בראשית יג, פסוק יז)
    • ”עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד.“ (שמות כו, פסוק טז)
    • ”וְאֵלַמּוֹת סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה וְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת.“ (יחזקאל מ, פסוק ל)
    • יישנן מספר שיטות לכימות אורך והשיטה הנפוצה ביותר היא שיטת המטר.

גזרון[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

  • מקבילות בשפות שמיות אחרות:
    • באכדית: (arku אֲרכֻּ) =ארוך,גבוה.
    • בארמית סורית: (ˀarrik - אֲ'רִיק או עָרִק) =ארוך,ממושך.
    • שבאית וערבית: (ארכְּ ; ˀrkׂ).
    • המילה מופיעה בארמית - "ארכת רוחה די מלכא" (פירוש =ארך רוח - היה המלך). קומראן (פרוטו-אסתר, או: 4Q550).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: Length‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אורך


השורש ארך

השורש א־ר־ך הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־ר־ך עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָרַךְ אוֹרֵךְ יֶאֱרַך אֱרַך לֶאֱרֹך
נִפְעַל
הִפְעִיל הֶאֱרִיךְ מַאֲרִיךְ יַאֲרִיךְ הָאֱרִיךְ לְהַאֲרִיךְ
הֻפְעַל הָואֳרַךְ מָואֳרָךְ יואֳרָךְ -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאָרֵךְ מִתְאָרֵךְ יִתְאָרֵךְ הִתְאָרֵךְ לְהִתְאָרֵךְ

אָרֹךְ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארוך
הגייה* arokh
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש א־ר־ך
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות נ׳ אֲרֻכָּה
  1. שהמרחק שבין קצהו אחד למשנהו רב. (הן במרחב והן בזמן)
    • ”וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד וַדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים.“ (שמואל ב׳ ג, פסוק א)
    • אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי-יָם.“ (איוב יא, פסוק ט)
    • ”כֵּיצַד הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת, מְבִיאִין כְּלֻנְסָאוֹת שֶׁל אֶרֶז אֲרֻכִּין וְקָנִים וַעֲצֵי שֶׁמֶן וּנְערֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן וְכוֹרֵךְ בִּמְשִׁיחָה...“ (משנה, מסכת ראש השנהפרק ב, משנה ג)
    • ”בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק, לָקוּי קָצָר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא; רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָרֹךְ.“ (משנה, מסכת נגעיםפרק י, משנה א)

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]