מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אורך |
| הגייה* | orekh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ר־ך |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ אֳרָכִים; אֹרֶך־, ר׳ אָרְכֵי־ |
- גודלו של גוף חד־ממדי; הערך הנמדד בין שתי נק' בזמן או במרחב.
- ”קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה.“ (בראשית יג, פסוק יז)
- ”עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד.“ (שמות כו, פסוק טז)
- ”וְאֵלַמּוֹת סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה וְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת.“ (יחזקאל מ, פסוק ל)
- מקבילה בארמית: ܐܘܪܟܐ (אורכא)
 ערך בוויקיפדיה: אורך |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | ארוך |
| הגייה* | arokh |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | א־ר־ך |
| דרך תצורה | משקל קָטֹל |
| נטיות | נ׳ אֲרֻכָּה, אֲרֻכַּת־; ר׳ אֲרֻכִּים, אֲרֻכֵּי־; נ"ר אֲרֻכּוֹת; אֶרֶךְ־ |
- שהמרחק שבין קצהו אחד למשנהו רב. (הן במרחב והן בזמן)
- ”וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד וְדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים.“ (שמואל ב׳ ג, פסוק א)
- ”...הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר מָלֵא הַנּוֹצָה אֲשֶׁר לוֹ הָרִקְמָה בָּא אֶל הַלְּבָנוֹן וַיִּקַּח אֶת צַמֶּרֶת הָאָרֶז.“ (יחזקאל יז, פסוק ג)
- ”אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ; וּרְחָבָה מִנִּי-יָם.“ (איוב יא, פסוק ט)
- ”כֵּיצַד הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת, מְבִיאִין כְּלֻנְסָאוֹת שֶׁל אֶרֶז אֲרֻכִּין וְקָנִים וַעֲצֵי שֶׁמֶן וּנְערֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן וְכוֹרֵךְ בִּמְשִׁיחָה...“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק ב, משנה ג)
- ”בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק, לָקוּי קָצָר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא; רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָרֹךְ.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק י, משנה א)
- מקבילות בשפות שמיות אחרות:
- באכדית: arku, arraku
- בארמית סורית: ܐܪܝܟܐ (אריכא)
- שבאית וערבית: (ˀrkׂ).
- היה ארוך
- ”וַיְהִי כִּי־אָרְכוּ־לוֹ שָׁם הַיָּמִים, וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן...“ (בראשית כו, פסוק ח)
- ”עַל־כֵּן גָּבְהָא קֹמָתוֹ מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׁדֶה, וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפֹּתָיו; וַתֶּאֱרַכְנָה פֹארֹתָיו מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ.“ (יחזקאל לא, פסוק ה)
- ”הַצּוֹפִים וְהַצּוֹפוֹת / הֵם נָסְעוּ בָּרַכָּבוֹת / הַנְּסִיעָה לִירוּשָׁלַיִם / הִיא אָרְכָה כִּשְׁעָתַיִם“ (צֶ'רְלִי קָצֶ'רְלִי, מאת לא יודע בזֶמֶרֶשֶׁת)
| השורש ארך |
|
השורש א־ר־ך הוא שורש מגזרת השלמים.
| א־ר־ך |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
אָרַךְ |
אוֹרֵךְ |
יֶאֱרַך |
אֱרַך |
לֶאֱרֹך |
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
הֶאֱרִיךְ |
מַאֲרִיךְ |
יַאֲרִיךְ |
הָאֱרִיךְ |
לְהַאֲרִיךְ |
| הֻפְעַל |
הָואֳרַךְ |
מָואֳרָךְ |
יואֳרָךְ |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְאָרֵךְ |
מִתְאָרֵךְ |
יִתְאָרֵךְ |
הִתְאָרֵךְ |
לְהִתְאָרֵךְ |
|
|
חורבות העיר ארך
- עיר קדומה בשומר, הנמצאת בין בבל לבין אור.
- ”וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר.“ (בראשית י, פסוק ד)
 ערך בוויקיפדיה: ארך |