חטף

חֲטָף

תפיסה קלה ומהירה.
- הספקתי להציץ בפניה בחטף כשהסירה את הרעלה מפניה.
- הוא לא היה חולה הרבה זמן ונפטר בפתאומיות ובחטף.
[דקדוק] אחד מסימני הניקוד טברני, שמשמעותו היא קיצור הברה. הוא מופיע מתחת לאות ונראה כשווא מימין לתנועה המדוברת.
- החטף מופיע לרוב רק באותיות גרוניות, אך יש גם מספר אותיות שאינן גרוניות בתנ"ך, בהן מופיע חטף.

ערך בוויקיפדיה: חטף

לקח בחָזקה דבר מה ללא בקשת רשות.
- הילד חטף מידי את התפוח.
- ”וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם־יֵצְאוּ בְנוֹת־שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת; וִיצָאתֶם מִן־הַכְּרָמִים וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ...“ (שופטים כא, פסוק כא)
- ”יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר, כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה – יֶאֱרֹב, לַחֲטוֹף עָנִי; יַחְטֹף עָנִי, בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ.“ (תהלים י, פסוק ט)
- ”המקדש בגזילה ובפקדון או שחטף ממנה סלע וקידשה בה הרי זו מקודשת“ (תוספתא, מסכת קידושין – פרק ד, הלכה ה)
לשון חז"ל פעל במהירות. [דקדוק] הגה במהירות.
- ”חוטפין מצה לתינוקות בשביל שלא ישנו“ (תוספתא, מסכת פסחים – פרק י, הלכה ט)
- שלא יחטוף ולא יבליע.
- צריך לומר
[סלנג] קיבל מכות.
- "איך שהם חטפו לפני חודשיים /שמע זאת הייתה יופי של פצצה / השמן קיבל פנסים בעיניים / ועד היום האף שלו נפוח כמו קציצה" (שיר השכונה, מאת חיים חפר)

משמעות 2: מובאה מתוספתא נתונה לפרשנות י"א חוטפין במשמעות 1. וי"א ממהרים האכילה. נמצא רבות בפעול חטוף (מיתה חטופה "אמן חטופה")
מקבילה בערבית: خطف
במקרא נמצא גם חָתַף במשמעות קרובה.

חטפה רבי עקיבא ואכלה.
נדיר בבנין פיעל: ”וְהֵן מְחַטְּפִין וּמַכִּין אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ד, משנה ד)
האי עלמא לבי הילולא דמיא חטוף ואכול חטוף ושתי.

חֲטָף (2)