חטף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חֲטָף[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חטף |
| הגייה* | khataf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ט־ף |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | ר׳ חֲטָפִים |
- תפיסה קלה ומהירה.
- הספקתי להציץ בפניה בחטף כשהסירה את הרעלה מפניה.
- הוא לא היה חולה הרבה זמן ונפטר בפתאומיות ובחטף.
- [דקדוק] אחד מסימני הניקוד טברני, שמשמעותו היא קיצור הברה. הוא מופיע מתחת לאות ונראה כשווא מימין לתנועה המדוברת.
- החטף מופיע לרוב רק באותיות גרוניות, אך יש גם מספר אותיות שאינן גרוניות בתנ"ך, בהן מופיע חטף.
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: חטף |
חָטַף[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חטף |
| שורש וגזרה | ח־ט־ף, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לקח בחָזקה דבר מה ללא בקשת רשות.
- הילד חטף מידי את התפוח.
- ”וחטפתם לכם איש אשתו“ (שופטים כא, פסוק כא)
- ”יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר, כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה--יֶאֱרֹב, לַחֲטוֹף עָנִי; יַחְטֹף עָנִי,בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ.“ (תהלים י, פסוק ט)
- ”המקדש בגזילה ובפקדון או שחטף ממנה סלע וקידשה בה הרי זו מקודשת“ (תוספתא, מסכת קידושין – פרק ד, הלכה ה)
- {{רובד| פעל במהירות. [דקדוק] הגה במהירות.
- ”חוטפין מצה לתינוקות בשביל שלא ישנו“ (תוספתא, מסכת פסחים – פרק י, הלכה ט)
- שלא יחטוף ולא יבליע.
- צריך לומר
- [סלנג] קיבל מכות.
- "איך שהם חטפו לפני חודשיים /שמע זאת הייתה יופי של פצצה / השמן קיבל פנסים בעיניים / ועד היום האף שלו נפוח כמו קציצה" (שיר השכונה, מאת חיים חפר)
גיזרון[עריכה]
- משמעות 2: מובאה מתוספתא נתונה לפרשנות י"א חוטפין במשמעות 1. וי"א ממהרים האכילה. נמצא רבות בפעול חטוף (מיתה חטופה "אמן חטופה")
- מקבילה בערבית: خطف
מובאות נוספות[עריכה]
- חטפה רבי עקיבא ואכלה.
- נדיר בבנין פיעל ”למחר משכימין ובאין והחזנין זורקין אותם לפניהם והן מחטפין ומכין איש את חבירו וכשראו בית דין שבאו לידי סכנה התקינו שיהא כל אחד ואחד נוטל בביתו“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ד, משנה ד)
- האי עלמא לבי הילולא דמיא חטוף ואכול חטוף ושתי.
נגזרות[עריכה]
חֲטָף (2)