מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אברה |
| הגייה* | evra |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | צורת הנקבה של אֵבֶר |
| נטיות | ר׳ אֲבָרוֹת; ר׳ אֶבְרוֹת־ |
- כנף.
- ”כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל־גּוֹזָלָיו יְרַחֶף; יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל־אֶבְרָתוֹ.“ (דברים לב, פסוק יא)
- ”אִם־תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם; כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף, וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ.“ (תהלים סח, פסוק יד)
- "וְיֹאבַד יוֹם מְעַט רָעָה אֲשֶׁר לֹא/ אֱלֹהִים בַּעֲדוֹ יָסֶךְ בְּאֶבְרָה" ("סְכוּכִים הֵם", ר' שמואל הנגיד)
- "נישאו נשיאים למנשאם / מלך אשר באברות נשאם / לימד עבודת משאם / כלל ברכה השיאם" (יניי, קדושתה לחנוכה)
- המילה מופיעה ארבע פעמים בלבד בתנ"ך, ותמיד בתקבולת עם כנף.
