כנף רננים

כְּנַף-רְנָנִים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כנף רננים
הגייה*	knaf renanim
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	צירוף
נטיות

1. לשון המקרא [מליצה] כינוי מקראי ליען .

   • ”כְּנַף-רְנָנִים נֶעֱלָסָה; אִם-אֶבְרָה, חֲסִידָה וְנֹצָה.“ (איוב לט, פסוק יג)

גיזרון

• הצירוף מופיע במקרא (ומתייחס כנראה לעוף הנכחד יען הנגב) . רננים משורש ר-נ-ן במשמעות של שירה או השמעת קול (של בכי או שמחה) . יתכן משום ניגון ציוציה האופייניים .
• במצרית הכתובה בכתב חרטומים מופיעה תיבת רֲן rn גם בהוראה כללית של 'בעל חיים מנוּצה'.

פרשנים מפרשים

• רד"ק ועוד כמה פרשנים נטו לפרש כנף רננים הוא טווס, משום הסברה שנוצותיו המהודרות מסמלות "שמחה" שבהמשך הצירוף המקראי מתוארת כ"נעלסה".

מילים נרדפות

• יען

תרגום

• אנגלית:

ראו גם

• טווס

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: כנף רננים (עוף)