חבק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: חָבַק.

חִבֵּק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חיבק
שורש וגזרה ח־ב־ק, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא עטף בגופו או כרך את ידיו סביב אדם, חיה או חפץ, לרוב כביטוי חיבה.
    • ”וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם.“ (בראשית מח, פסוק י)
    • ”שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.“ (שיר השירים ב, פסוק ו)
    • ”עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק (קהלת ג, פסוק ה)
    • האם חיבקה את הרך הנולד כמגוננת מפני כל איום.
    • חברי קבוצת התמיכה חיבקו את המצטרף החדש בידיהם וגרמו לו להאמין שעוד יש תקווה.
  2. עברית חדשה בהשאלה: הפגין אהדה ואמפתיה.
    • קהל המעריצים חיבק את הלהקה "כוורת" בהופעתם האחרונה.
    • מתפללי בית הכנסת חיבקו במבטיהם את האבלים כשאלה נכנסו לתפילה.

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

חֶבֶק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבק
הגייה* khevek
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ק
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ חֲבָקִים, חַבְקֵי־
חבק שליבה לקשירת חבלים סביב תורן של אוניית מפרשים
חבק של גלגלת
  1. לשון חז"ל רצועה לקשירת אוכף המקיפה את בטנה של בהמת הרכיבה.
  2. עברית חדשה (ימאות) קולר או טבעת, ממתכת או מחבל, המקיפים או לופתים גלגלת, תורן, משוט וכו'.
    • "בעודו מהרהר במי מהם יבחר לביצוע המשימה, הבחין באקראי במלח היושב על הסיפון ועסוק במריחת עטרן על החֶבֶק של גלגלת גדולה [...]." (ג'וזף קונרד, בניטו סרנו)
  3. לשון חז"ל תכשיט לנשים המקיף את הצוואר; ענק.

גיזרון[עריכה]

  1. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי המשק החקלאי (תש"ח), 1948: חֶבֶק.
  2. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי ימאות (תש"ל), 1970.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • הרמב"ם על משנה כלים יט ג: וחבק. הוא אשר ישימו אותו לחמור על המרדעת כדי שיעמוד על גבו וזה החבק ברחבו כמו טפח וארכו יותר מזה השיעור ובקצהו שנצין יחברו בהן המשאוי והל' כר' יוסי:
  • ר' עובדיה מברטנורא על משנה כלים יט ג: חבק - יש מפרשים, בגד עב וקשה שמשימים על החמור כשבא מן הדרך והוא מזיע, כדי שלא יצטנן לאחר שמסירין ממנו האוכף ח. ויש מפרשים, שמשימים אותו על משאוי החמור כדי שלא יפסד אם ירדו עליו גשמים:

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]