"בעודו מהרהר במי מהם יבחר לביצוע המשימה, הבחין באקראי במלח היושב על הסיפון ועסוק במריחת עטרן על החֶבֶק של גלגלת גדולה [...]." (הרמן מלוויל, בניטו סרנו)
הרמב"ם על משנה כלים יט ג: וחבק. הוא אשר ישימו אותו לחמור על המרדעת כדי שיעמוד על גבו וזה החבק ברחבו כמו טפח וארכו יותר מזה השיעור ובקצהו שנצין יחברו בהן המשאוי והל' כר' יוסי:
ר' עובדיה מברטנורא על משנה כלים יט ג: חבק - יש מפרשים, בגד עב וקשה שמשימים על החמור כשבא מן הדרך והוא מזיע, כדי שלא יצטנן לאחר שמסירין ממנו האוכף ח. ויש מפרשים, שמשימים אותו על משאוי החמור כדי שלא יפסד אם ירדו עליו גשמים:
יש להוסיף לדף זה את הערך: חָבַק.
