עוף

ערך זה עוסק בציפורים. לערך העוסק בפועל; ראו עף.

עוֹף

לשון המקרא חולייתן בעל כסות נוצות, אשר התפתח מן הדינוזאורים.
- ”מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת“ (בראשית ו, פסוק כ)
- ”וְהָיָה כְעוֹף-נוֹדֵד קֵן מְשֻׁלָּח תִּהְיֶינָה בְּנוֹת מוֹאָב מַעְבָּרֹת לְאַרְנוֹן“ (ישעיהו טז, פסוק ב)
- הנשר נחשב למלך העופות.
לשון חז"ל [עממי] מאכל בשר של בעל חיים זה, לרוב של תרנגולת.
- ”הַמַּעֲלֶה אֶת הָעוֹף עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן, אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ח, משנה ג)
- לארוחת הצהרים הוגשו שניצל עוף ואורז.

בעל החיים

הבשר

ערך בוויקיפדיה: עופות

טקסונומיה בוויקימינים: Aves

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עופות

שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה: