”בזאת יש תקוה טובה לנו להחזיק את השלום על מכונתו אם חיל צבא מדינותינו יהיו כולם מזוינים ערוכי קרב [...].“ ("מחזיקי הדת", 11 בנובמבר 1886, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
”האמנם כי קצרה יד אנוש מלבוא עד תכלית חכמת אבי היצור, להבין מעשה המכונה ההיא מעשה חֹשב אשר בכלי המוח משכן הנפש.“ (ארחות חיים, מאת משה סטודנצקי, 1853, באתר מאגרים)
"שָׂרֵי חיל הים יושבים בעיר הזאת, גם בית נשק גדול בתוכה, בית מלאכת חבלים ובית מלאכת מְכוֹנוֹת ברזל." (קלמן שולמאן, מחקרי ארץ רוסיא, 1869)
”רב החובל ועוד ארבעה אנשים מתו ג"כ, הן המה שומר המכונה - מאשיניסט - שני מלחים - והמבעיר את הבערה!“ ("המגיד", 1 ביולי 1857, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
המילה "מכונה" בהוראתה המודרנית חודשה בתקופת ההשכלה על יסוד הדמיון בצליל למילה הלועזית machine (machina בלטינית, מן μαχανά וגם μηχανή ביוונית). דוגמאות נוספות לשינוי סמנטי בהשפעת הדמיון הפונטי הן "כֶּבֶל" על פי cable, "שֶׁלֶט" על פי schield, "פִּרְטֵי-כָּל" על פי protocol ועוד.[1][2]
מקורה של המלה בתאטרון היווני הקדום. כשהסתבכה עלילת המחזה, הורידו לבמה אֵל בעזרת מנוף, והוא שהביא את הפתרון המיוחל. מנוף זה, העשוי קורות עצים ומערכת חבלים וגלגילות, נקרא ביוונית "מֵכָנֶה" (μηχανή).[3] זהו המקור לביטוי הלטיני deus ex machina – "אל ממכונה", שמשמעותו ישועה בלתי צפויה.[4]
”בן קטין דעשה י"ב דד לכיור שלא היה לו אלא שנים ואף הוא עשה מוכני לכיור.“ (בבלי, מסכת יומא – דף לז, עמוד א) <מוּכְנִי (גם מֻכְנָה, מֻכְנַי) = מנוף של גלגילות וחבלים, מכונה>
↑ רפאל ניר, מבוא לבלשנות. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, כרך 4, עמ' 46.
↑ ראובן סיון, "התפתחותה של העברית המדעית והטכנית". מוסד ויצמן, "מדע" - עיתון מדעי לכל, כרך כה, מספר 5-6. העתק דיגיטלי באתר hebreunet.fr
↑ לדוגמה: "רוצה אתה שננהג כמחברי הטראגדיות שבאין להם דרך לצאת מהסבך, ימצאו להם הצלה במכונות שעליהן יביאו את האלים אל הבמה." אפלטון, קראטילוס, 425, בתרגום יוסף ג' ליבס (כתבי אפלטון, הוצאת שוקן, 1955–1979).
↑ גדליה אלקושי, אוצר פתגמים וניבים לאטיניים. ירושלים, הוצאת י"ל מאגנס, תשמ"ב. עמ' 142-141.
ערך בוויקיפדיה: כלוב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כלובי בעלי חיים