מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מכאוב
הגייה * makh'ov
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־א־ב
דרך תצורה משקל מַקְטוֹל
נטיות ר׳ מַכְאוֹבִים
כאב, צער.
”כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב־כָּעַס; וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב “ (קהלת א , פסוק יח ) ”כִּי כָל־יָמָיו מַכְאֹבִים , וָכַעַס עִנְיָנוֹ, גַּם־בַּלַּיְלָה לֹא־שָׁכַב לִבּוֹ; גַּם־זֶה הֶבֶל הוּא“ (קהלת ב , פסוק כג ) "וְכָל אֲשֶׁר אֶתְמוֹל / יָדַע מַכְאוֹב וּשְׁכוֹל; / לֹא עוֹד יֵדַע שַׁלֶּכֶת וּקְרָב." (פְּרָחִים בַּקָּנֶה דודו ברק ) "לֹא נֵדַע גַּם פַּחַד, / לֹא נֵדַע מַכְאוֹב ; / וְנֵלֵךְ בְּיַחַד / עַד הַסּוֹף הַטּוֹב." (מֶה חָשׁוּב הַיּוֹם עוזי חיטמן ) ”מפני מה אי־אמונה כזו? מפני מה אַפּאַטיה כזו? הלא מכאוב הוא, מכאוב גדול, שיהיו אנשים שכמותו חיים ככה!“ (הוא סיפר לעצמו י"ח ברנר , בפרויקט בן יהודה ) ”ואולם כל מכאוב לא חש; אדרבא, חש כי הוּקל לו פתאום וכמו הוּטל מעליו משא כבד וטורד.“ (קָדְקָדְיָה דוד פרישמן , בפרויקט בן יהודה )
