מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מכאוב
|
| הגייה* |
makhov
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
כ־א־ב
|
| דרך תצורה |
משקל מַקְטוֹל
|
| נטיות |
ר׳ מַכְאוֹבִים
|
- כאב, צער.
- ”כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב־כָּעַס; וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב“ (קהלת א, פסוק יח)
- ”כִּי כָל־יָמָיו מַכְאֹבִים, וָכַעַס עִנְיָנוֹ, גַּם־בַּלַּיְלָה לֹא־שָׁכַב לִבּוֹ; גַּם־זֶה הֶבֶל הוּא“ (קהלת ב, פסוק כג)
- "וְכָל אֲשֶׁר אֶתְמוֹל / יָדַע מַכְאוֹב וּשְׁכוֹל; / לֹא עוֹד יֵדַע שַׁלֶּכֶת וּקְרָב." (פְּרָחִים בַּקָּנֶה, מאת דודו ברק)
- "לֹא נֵדַע גַּם פַּחַד, / לֹא נֵדַע מַכְאוֹב; / וְנֵלֵךְ בְּיַחַד / עַד הַסּוֹף הַטּוֹב." (מֶה חָשׁוּב הַיּוֹם, מאת עוזי חיטמן)
- ”מפני מה אי־אמונה כזו? מפני מה אַפּאַטיה כזו? הלא מכאוב הוא, מכאוב גדול, שיהיו אנשים שכמותו חיים ככה!“ (הוא סיפר לעצמו, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- ”ואולם כל מכאוב לא חש; אדרבא, חש כי הוּקל לו פתאום וכמו הוּטל מעליו משא כבד וטורד.“ (קָדְקָדְיָה, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
מילים נרדפות[עריכה]
