מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- סבר כי עלול לקרות משהו רע.
- ”אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא גֵרְרָה חֻלְדָּה מִבַּיִת לְבַיִת וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם, דְּאִם כֵּן, מֵחָצֵר לְחָצֵר וּמֵעִיר לְעִיר, אֵין לַדָּבָר סוֹף.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק א, משנה ב)
- ”הַחוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ, מִטִּילִין לוֹ סַם בְּתוֹךְ פִּיו בַּשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סְפֵק נְפָשׁוֹת, וְכָל סְפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ו)
- ”מֵת בְּנִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת וְחוֹשְׁשִׁים לִדְבָרֶיהָ, וְחוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טו, משנה ח)
- ”הָרוֹאָה כֶתֶם, הֲרֵי זוֹ מְקֻלְקֶלֶת, וְחוֹשֶׁשֶׁת מִשּׁוּם זוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת נידה – פרק ו, משנה יג)
- לשון חז"ל שאולה מבבלית-עתיקה בהגיית: אַשֻׁשְׁתֻּ (ašuštu) בהוראת דאגה,דכדוך. וגם בהגיית: אַשַׁשֻׁ (ašāšu, 𒍣𒅕) [1] בהוראת: 'להיות מוטרד'. מקביל לפועל בערבית, בהגיית חֲשִׁיַה (خَشِيَ) בהוראת פָּחד,יראה.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | חשש |
הגייה* | chashash |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ש־ש |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות | |
- לשון המקרא עשב יבש ודליק.
- ”לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה שָׁרְשָׁם כַּמַּק יִהְיֶה וּפִרְחָם כָּאָבָק יַּעֲלֶה...“ (ישעיהו ה, פסוק כד)
- ”תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם.“ (ישעיהו לג, פסוק יא)
- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל בספר ישעיהו, ובתקבולת עם קש.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | חשש |
הגייה* | chashash |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ש־ש |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות | ר׳ חֲשָׁשׁוֹת |
- תחושת בטן כי עלול לקרות משהו רע.
 ערך בוויקיפדיה: חשש |
- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2005-ašuštu , page: 479