”הנה דוגמה: באחד המושבים חָלה ילד בטיפוס החוזר; בו ביום חלוּ עוד שמונה ילדים באותה מחלה. הרופא החקלאי חקר ומצא את הסיבה...המחלה ידועה בארץ וידועים גם כמה מקרים של אינפקציה בטיפוּס החוזר על ידי לינה במערה.“ (חול וקודש ברפואה, מאת יוסף מאיר, בפרויקט בן יהודה)
בשפה הערבית המבודדת-ספאווית, הוראת "חלל" מקבילה היא להוראת "דר" . בלשון הערבית המבודדת צופר- "חֵל" ḥell בהוראת שכב,רבץ, וגם כחלל מלחמה . "ḥall" פירושה -"לגור". בעוד "מֶחַלא" "mḥālla" משמשת בהוראת "חדר" . בלשון שחרי, "חלאל" ḥallāl משמשת בהוראת "דבר המותר"(=שקדושת חייו נתחללה) . מאותו שורש מגיעה תיבת "אנחל" enhāll בהוראת "מקום" [1].
בערבית כפועל, "חָלֲ" حَلَّ (=מקביל אל השורש העברי נ-ח-ל) בהוראת להתגורר, להשאר, לכבוש.
