חש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בלשון חז"ל חָשׁ -פחד; ראו חָשש.

חָשׁ א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חש
שורש וגזרה ח־ו־ש
בניין פָּעַל (קַל)
  1. פעל במהירות במעט זמן ובלי להתעכב.
    • ”וַיִּקְרָא יְהוֹנָתָן אַחֲרֵי הַנַּעַר מְהֵרָה חוּשָׁה אַל תַּעֲמֹד“ (שמואל א׳ כ, פסוק לח)
    • חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתֶיךָ“ (תהלים קיט, פסוק ס)
    • ”וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו וּפָרָשָׁיו מֵרָחוֹק יָבֹאוּ יָעֻפוּ כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל“ (חבקוק א, פסוק ח)

גיזרון[עריכה]

  • מקור הפועל במקרא.
  • מצוי בהוראה זו גם בצורה היחידאית עוּשׁוּ וָבֹאוּ“ (יואל ד, פסוק יא).

פרשנים מפרשים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

חָשׁ ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חש
שורש וגזרה ח־ש־ש
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הרגיש. גופו קלט גירוי מן הסביבה והתפעל ממנו. בדרך כלל כאב קל.
  2. לשון חז"ל הבין. קלט מה שנרמז לו. האמין בידיעה.
    • ”זה אחד מארבע צדיקים שניתן להם רמז, שנים חשו ושנים לא חשו, משה ניתן לו רמז ולא חש, יעקב ניתן לו רמז ולא חש דוד ומרדכי ניתן להם רמז וחשו (אסתר רבה, פרשה ו, סימן ו)
    • דרכו של לב כששומע בשורה והוא חושש לה אינו נח אלא עולה ומקפץ בתוך נדנו אצל הכליות כדי להתיעץ בו, אבל יעקב בשביל שלא חש' לאותה בשורה לא עלה ולא קפץ לבו| שכל טוב בראשית פרק מה
  3. נמנע מדבר מפני בעיה אפשרית אף שאינה וודאית.חָשש.
    • ”אמר להם בניי לא נחוש לדברי חכמים? השליכו מה שבידכם! והשליכו מה שבידן ונתן להם כפלים במעשר ולא שהיתה עינו צרה אלא שחש לדברי חכמים“ (תוספתא, מסכת פסחיםפרק ג, הלכה כ)
    • ”שנים אומרים לו נטמאת והוא אומר לא נטמאתי אין אומרים לו עסוק בטהרות אלא יחוש לעצמו“ (תוספתא, מסכת טהרותפרק ו, הלכה יג)
    • וכי גדליהו הרגן והלא ישמעאל בן נתניא הרגן, אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן מדרש שכל טוב בראשית פרק מד
  4. [סלנג] מייחס חשיבות (לעצמו).
    • תראי אותה איך היא חשה מעצמה.

גיזרון[עריכה]

  • השורש ח־ו־ש או ח־ש־ש.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]