ויקימילון:ניתוח דקדוקי/טיוטה

זהו החלק המוגדר ביותר בתבנית הערך מבחינת נהליו. אמנם לעיתים תיתכנה מחלוקות על הניתוח הדקדוקי בין כותבים שונים או אף בין חוקרים שונים, אך קל יהיה יותר להכריע באופן אובייקטיבי מהו התוכן הנכון בהתאם לנהלי המיזם. חלק מהסעיפים בתבנית אף נבדקים באמצעות בוטים באופן אוטומטי.

כללי

הניתוח הדקדוקי הוא חלק חובה של תבנית הערך ועליו להופיע בכל ערך, למעט בערכי צירופים ובערכי ראשי־תיבות.
בערכי פעלים תופיע התבנית {{ניתוח דקדוקי לפועל}}. ביתר הערכים תופיע התבנית {{ניתוח דקדוקי}}.
יש למלא את טבלת הניתוח הדקדוקי במלואה, בהתאם להנחיות שלהלן. אם אינכם יודעים כיצד למלא את אחד הסעיפים בטבלה, הותירו את שם הפרמטר ומחקו את טקסט ברירת המחדל בטבלה (המופיע לאחר הסימן "=").
אין להוסיף הערות וקישורים פנימיים בטבלת הניתוח הדקדוקי. עם זאת, אפשר להוסיף הפניות למידע נוסף ולהערות שוליים (ראו לדוגמה: אפנה, תֵּבֵל).

תבנית {{ניתוח דקדוקי}}

כתיב מלא

בסעיף זה יבוא שם הערך בכתיב חסר־הניקוד, בהתאם לכללי האקדמיה ללשון העברית. לגבי כתיבן של מילים לועזיות ראו את החלטה 5.1 בדקדוק של האקדמיה ללשון העברית.
אין לציין בסעיף זה סימני פיסוק או ניקוד חלקי, ויש להביא בו את כל צורות הערך שהופיעו בכותרת הערך. להרחבה על ריבוי צורות בכותרת הערך, ראו בדף ויקימילון:כותרת הערך.

הגייה

בסעיף זה יוצג התעתיק של כותרת הערך, בהתאם לכללי התעתיק המדויק מעברית לאותיות לטיניות של האקדמיה ללשון העברית.
בעבר, היה נהוג במיזם תעתיק פונטי, שכלליו מפורטים בדף ויקימילון:תעתיק פונטי.
ההברות המוטעמות בכותרת הערך תצוינה באמצעות אותיות מודגשות. לדוגמה, כדי לציין את ההטעמה במילים "כֹּפֶר נֶפֶש" נכתוב בסעיף ההגייה בערך "kofer nefesh".
אפשר להוסיף תעתיק IPA לאחר הסעיף "הגייה", באמצעות הסעיף המתאים בתבנית הניתוח הדקדוקי.

חלק דיבר

בסעיף זה יצוין סיווגה של המילה לפי חלקי הדיבר. הערכים האפשריים בשדה זה הם: "שם־עצם" (ובפרט "שם פרטי", "שם־מספר", "כינוי גוף"), "שם־תואר", "תואר הפועל" והמיליות לסוגיהן ("מילת־חיבור", "מילת־יחס", "מילת־קריאה", "מילת־שאלה").

כאמור, בערכי פעלים נשתמש בתבנית {{ניתוח דקדוקי לפועל}} ולא בתבנית זו.

כידוע, ההפרדה לחלקי דיבר אינה פשוטה. ישנן מספר שיטות לסיווג (למשל, באמצעות מבנה המילה, באמצעות משמעותה וכד'), ומילים רבות יכולות לשמש בכמה תפקידים שונים. לדוגמה, המילה "ענק" יכולה לשמש הן כשם־תואר ("הבניין הענק") והן כשם־עצם ("הענק וגנו"). במקרים אלו, רצוי לפצל את הערך לפי חלק הדיבר. להרחבה ראו ויקימילון:כותרת הערך.
בערכי צירופים יצוין חלק הדיבר כרגיל. למשל: "בעל חיים" הוא שם עצם, "חד פסיגי" הוא שם־תואר ו"כיד המלך" הוא תואר־הפועל.

מין

האפשרויות הנפוצות בסעיף זה הן "נקבה" או "זכר". עבור מילים שמינם הן זכר והן נקבה (כגון: סכין, מטבע) - יש לכתוב "זכר ונקבה". עבור מילים המופיעות במקורות במין אחד אך בעברית החדשה משויכות למין האחר (לדוגמה: שֶׁמֶשׁ, אֵשׁ) ניתן לכתוב "זכר ונקבה" או את המין בלשון ימינו.
בכל ערך שקביעת המין בו אינה טריוויאלית, רצוי להרחיב על כך בסעיף "מידע נוסף".
אם צורת היסוד של הערך היא בצורת זוגי או רבים (למשל: (נעורים, מקרקעין, פָּנִים, שָׁמַיִם, מספריים), יש לכתוב זאת בסעיף המין הדקדוקי. למשל: "זכר זוגי" או "זכר ונקבה רבים".
בערכי שמות תואר, תוארי־פועל, מיליות (יחס וקישור) וכינויים סעיף המין הדקדוקי אינו מוצג.

שורש

אין למלא את סעיף השורש בערכי ראשי־תיבות, ובערכי מילים שאולות מלועזית או מארמית. כמו־כן, אין להוסיף בערכי צירופים את שורשי המילים המרכיבות אותם (אך יש לשייך ערכים אלו לקטגוריות דפי השורשים של המילים המרכיבות אותם. ראו ויקימילון:מדיניות קטגוריות).
בערכים חסרי־שורש תופיע המילה "ללא" בסעיף השורש.
שורשים הומונימיים יש לפצל באמצעות הוספת אות עברית לציון מספרו של השורש. לדוגמה: השורש "ח־ר־שׁ א" עוסק בחרישת האדמה, והשורש "ח־ר־שׁ ב" עוסק בהיעדר קול ובקול חלש (ראו את ההומוגרפים השונים בדף חרש).

אל תפצלו שורשים אם אינכם בטוחים שמדובר בהומונימיה. כאשר ישנה מחלוקת בין חוקרים אם יש לפצל את השורש, כתבו עליה בדף השורש. בכל מקרה, אם החלטתם לפצל את השורש, הפנו בדף השורש לשורשים ההומונימיים באמצעות התבנית {{פיצול שורשים}} (ראו למשל חרשׁ (שורש)).

אין לציין שורשים גזורי־שם בערכי השמות שמהם נגזרו. לדוגמה, המילה "תִּיק" נשאלה לעברית מיוונית, ולכן אין לציין בה שורש, אולם יש לציינו בערכים שנוצרו משורש זה (כגון תִּיֵּק, תיוק). בדומה, בניתוח הדקדוקי בערך "מקום" נציין את השורש הראשוני ק־ו־ם, והשורש התנייני מ־ק־ם יצוין בערכים שנוצרו ממנו (כגון "מִקּוּם").

עם זאת, רצוי כמובן להתייחס לשורשים גזורי־שם בסעיפים המתאימים בערכים, כגון: "נגזרות", "מידע נוסף", "גזרון".

את השורש יש להוסיף באמצעות התבניות {{שרש3}}, {{שרש4}} או {{שרש5}}, בהתאם למספר אותיות השורש.
כשהאות שי"ן היא אחת מאותיות השורש, יש להטיל בה נקודה להבחנה בין שי"ן שמאלית ושי"ן ימנית (לדוגמה: "שׂ־ע־ר" בהוראת שֵׁעָר, לעומת "שׁ־ע־ר" בהוראת שיעור או בהוראת שַׁעַר).
אם האות האחרונה בשורש היא אחת מאותיות מנצפ"ך, כתבוה כאות סופית.
שורשים מגזרת נחי ל"י נכתבים ביו"ד בסופם ולא בה"א (לדוגמה: שרש המלה "צפיה" הוא צ־פ־י). לעומת זאת, בשורשים בהם הה"א עיצורית (כגון בשורשי ג"ן כת"ם) תיכתב הה"א (נגה, אלוהים).

דרך תצורה

בסעיף "דרך תצורה" תיתכנה שש האפשרויות הבאות: שזירת שורש במשקל, הוספת בסיס לצורן, הלחם בסיסים, מקור לא עברי (שאילה מלועזית או ארמית), צירוף מילים או ראשי תיבות.

במילים הבנויות באמצעות שזירת שורש במשקל (מִסְפָּרָה) יצוין בסעיף זה המשקל באמצעות תבנית {{משקל}}.

עבור יתר דרכי־התצורה תיקבענה בהמשך תבניות קבועות, ולעת עתה אין עבורן נוסח קבוע. ככלל, יש לתאר דרכים אלו בקיצור נמרץ בתבנית הניתוח הדקדוקי, ולהרחיב בפרטים נוספים בסעיף הגיזרון אם צריך.

בצירופים ובערכי ראשי־תיבות (בעל חיים, דו"ח) יבוא התיאור המתאים בסוגריים: "(צירוף)", "(ראשי תיבות)", כדי להבהיר שאין לערך דרך תצורה כמילה עברית.

עבור מילים שאולות יש לציין "שאילה" (קייטרינג, סבתא). אפשר להוסיף את שם שפת המקור (לדוגמה: "שאילה מערבית") או לחלופין לציין "שאילה מלועזית". רצוי להרחיב על שאילת המילה בסעיף הגיזרון (וראו בעניין זה בדף ויקימילון:גיזרון).

לעיתים דרך התצורה אינה "נקייה" ומערבת כמה מהאפשרויות לעיל. למשל, ראשי תיבות שאולים מלועזית (נאט"ו, אוקי); מילה שאולה שהותאמה למשקל קיים בעברית (בסיס); מילה עברית שמשמעותה הושפעה ממילה לועזית בעלת צליל דומה (מסכה, כבל, שלט), ועוד. במקרים אלו בִּחְרוּ את דרכי התצורה המתאימות ביותר בסעיף הניתוח הדקדוקי (דרך אחת או יותר), ופרטו על דרך התצורה בסעיף הגיזרון. רצוי להוסיף בערכים אלו הפניה מסעיף דרך התצורה לסעיף הגיזרון.

נטיות

בסוף טבלת הניתוח הדקדוקי נפרט כמה מנטיות הערך כשהן מנוקדות.
בערכי שמות כתבו את צורת הרבים ואת צורות הנסמך של הערך (ביחיד וברבים), למשל כך: "ר' יְלָדִים, יֶלֶד־, ר' יַלְדֵי־". יש המוסיפים על צורות אלו נטיות נוספות (כגון "יַלְדִּי", "יַלְדְּכֶם", "יַלְדֵיכֶם" וכד').

אם יש לשם צורת נקבה, הוסיפו אותה לנטיות ("טַיֶּסֶת" בערך טַיָּס, "דובה" בערך דב).

בערכי תארים כתבו את צורת הרבים בזכר ואת צורות הנקבה של הערך (ביחידה וברבות), למשל כך: "נ' גְּדוֹלָה, ר' גְּדוֹלִים, גְּדוֹלוֹת".
אם תרצו להוסיף מידע על נטיות שונות, כגון על נטיות נדירות או על ניקוד היוצא מן הכלל - הוסיפו אותו בסעיף "מידע נוסף". אפשר להפנות לסעיף זה מסעיף הנטיות (ראו קן).

תבנית {{ניתוח דקדוקי לפועל}}

תבנית זו תבוא במקום תבנית הניתוח הדקדוקי בערכי פעלים. בנוסף לסעיף הכתיב המלא, שכלליו פורטו לעיל, נמצאים בה הסעיפים "שורש וגזרה" ו"בניין".
בסעיף שורש וגזרה ייכתב שורש הפועל (בהתאם לכללי השורש שפורטו לעיל), ולאחריו הפניה לגזרת הפועל.
בסעיף "בניין" ייכתב הבניין המתאים מבין שבעת הבניינים (קל, נפעל, הפעיל, הופעל, פיעל, פועל והתפעל). שם הבנין יקושר אוטומטית לנספח המתאים לו בדף הנספחים.