לדלג לתוכן

אלהים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אֱלֹהִים

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אלוהים
הגייה* elohim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר רבוי
שורש א־ל־הּ
דרך תצורה
נטיות י׳ אֱלֹהַ (נדיר)
ציור של אלוהים בורא את העולם
  1. לשון המקרא הכוחות העליונים העל טבעיים אשר על פי אמונות שונות בראו את עולמו של האדם, שולטים בו ומכוונים אותו.
    • ”יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים, אָז לָחֶם שְׁעָרִים; מָגֵן אִם-יֵרָאֶה “ (שופטים ה, פסוק ח)
    • ”אָנֹכִי יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים; לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.“ (שמות כ, פסוק ב)
  2. לשון המקרא [נדיר] רוח-המת
    • ”וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל-תִּירְאִי, כִּי מָה רָאִית; וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-שָׁאוּל, אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן-הָאָרֶץ.“ (שמואל א׳ כח, פסוק יג)

גזרון

[עריכה]
  • באוגריתית: 𐎛𐎍𐎅 (אִלה - באוגריתית לא היו אמות קריאה, והאות ה' היא עיצורית).[1]
  • המילה "אלוהים" ברבים משמשת לתאר גם אל ביחיד; הדבר אינו נובע מהמקור הפוליתאיסטי של המילה,[2] והמילה "אלים" בריבוי משמשת לתיאור אל יחיד גם בכתובת כנענית פוליתאיסטית שנמצאה.[3]
    • ייתכן מאוד שמדובר בריבוי לשם כבוד, כמו במילה תרפים, ”וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם“ (ישעיהו יט, פסוק ד), ”יִזָּכֵר עֲו‍ֹן אֲבֹתָיו אֶל יְהוָה וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל תִּמָּח“ (תהילים קט, פסוק יד), באוגריתית 𐎁𐎓𐎍𐎎 (בעלים),[4] 𐎛𐎍𐎎 (אלים),[5] 𐎁𐎐𐎎 (בנים),[6] וכן Abbot, אב מנזר מהמילה "אבות" ברבים.[7]
    • יתכן גם שמדובר ב'ריבוי מופשט' של אלוה: ריבוי שמבטא הפשטה של רעיון (דומה לביטויים 'האֱלֹהוּת' או 'היֵשוּת האלוהית') כמו בְּתוּלִים, נְעוּרִים, עֲלוּמִים, זְקוּנִים, זְנוּנִים, מִלּוּאִים, רַחֲמִים, כִּפּוּרִים, פְּלִילִים, מְגוּרִים, נִשּׂוּאִין, גֵּרוּשִׁין, אֵרוּסִין, חֻלִּין, אפילו חַיִּים.[8]
  • (2:) אין לתמוה ששדים (שדי) בתקופת המקרא מכונים בשם 'אלהים',שכן שם זה חל במקרא גם על רוח המת[9]

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: god‏‏‏‏
  • גרמנית: Gott‏‏‏‏
  • יידיש: גאָט‏‏‏‏
  • לטינית: deus‏‏‏‏
  • ספרדית: dios‏‏‏‏
  • ערבית: الله‏‏‏‏ (תעתיק: אללה)
  • רוסית: бог‏‏‏‏ (תעתיק bog)

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • לפי רש"י על שמות ד טז, ”וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים.“ (שמות ד, פסוק טז) הוא "רב, שר" ולא אלוהים ממש.
  • לפי רש"י על שמות כא ו, ”וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם.“ (שמות כא, פסוק ו) ו ”אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ [...] עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ.“ (שמות כב, פסוקים זח) משמעם "בית דין".

מידע נוסף

[עריכה]
  • במקרא מופיעה המילה ככינוי לאל הן ביידוע ("האלוהים") והן שלא ביידוע ("אלוהים"). לעתים מופיעות שתי הצורות באותו ההקשר. למשל: ”וַיְהִי לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים בִּימֵי זְכַרְיָהוּ הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים, וּבִימֵי דָּרְשׁוֹ אֶת יְהוָה הִצְלִיחוֹ הָאֱלֹהִים (דברי הימים ב׳ כו, פסוק ה) או ”וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ עַל הָאָרוֹן, וַיָּמָת שָׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים [...] וַיִּירָא דָוִיד אֶת הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: הֵיךְ אָבִיא אֵלַי אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים (דברי הימים א׳ יג, פסוקים ייב). בחיבור "אמונות ודעות בספרי דברי הימים, ומקומן בעולם המחשבה המקראית" [10] נכתב: "בולט השימוש הרב, יחסית, של הצורה המיודעת 'האלהים' דווקא כשם פרטי, תופעה שהיא אופיינית לספרות המקראית המאוחרת כולה". בספר נטען שהשם המיודע 'האלהים' מדגיש את הבלעדיות והייחודיות של האל, וש"התגברות השימוש בצורה המיודעת מעידה על התחזקות התודעה של בלעדיות האל".

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אלוהים
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אלוהים
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלוהים

הערות שוליים

[עריכה]
  1. לוחות UT ’nt V vi, 77, 602
  2. gesenius="" 124g.
  3. KAI 48 (כתובת בנבעל): "לרבתי לאלם אדרת אם אלם עשתרת".
  4. לוחות UT 49 V, 68
  5. לוח UT 51 V, 81
  6. לוח UT 51 VII
  7. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 96
  8. Gesenius 124d.
  9. בנימין מזר,אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ז'-התשל"ו - 1976.עמוד: 525
  10. "אמונות ודעות בספרי דברי הימים, ומקומן בעולם המחשבה המקראית" מאת שרה יפת, 1995, עמ' 32.