מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
נעורים
|
| הגייה* |
neurim
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר רבוי
|
| שורש |
נ־ע־ר
|
| דרך תצורה |
ריבוי ממשקל קָטוּל
|
| נטיות |
נְעוּרָיו, נְעוּרֶיהָ, נְעוּרַי, נְעוּרֵי-
|
- לשון המקרא גיל ההתבגרות, תְּקוּפַת הַחַיִּים שֶׁבֵּין הילדות לבגרות.
- ”וַיָּרַח יְהֹוָה אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי“ (בראשית ח, פסוק כא)
- ”וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-דָּוִד לֹא תוּכַל לָלֶכֶת אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה לְהִלָּחֵם עִמּוֹ כִּי-נַעַר אַתָּה וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעֻרָיו“ (שמואל א׳ יז, פסוק לג)
- ”עִמּוֹ פָּרְצוּ הַנְּעוּרִים אֶל סִפּוּרֵינוּ. לֹא נְעוּרִים כְּלוּאִים בֵּין כָּתְלַי בֵּית-הַמִּדְרָשׁ, נְמַקִּים בִּגְוִילִים בָּלִים, לֹא יְבָבָה חֲנוּקָה עַל חַיִּים לֹא-חַיִּים, כִּי-אִם נְעוּרִים מַמָּשׁ, רַעֲנַנִּים, עֵרִים, מְלֵאֵי גִּיל, אַהֲבָה, מֶרֶץ, מֶרֶד, שְׂשׂוֹן-קְרָב, תַּאֲוַת-קָרְבָּן“ (בן-הדור, מאת חיים הררי, בפרויקט בן יהודה)
ערך בוויקיפדיה: נעורים